פרופ'
משה גביש מן הפקולטה לרפואה בטכניון מבקש מבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה לקבוע, כי אין לחייבו לפרוש לפנסיה בגיל 68. אם תתקבל תביעתו, היא עשויה להוות פתח לתביעות דומות רבות בטענה של אפליה פסולה מחמת גיל.
גביש מיוצג בידי רעייתו, עו"ד שושנה גביש ממשרד ש.הורוביץ. גביש הוא יליד 1945 וצפוי לפרוש באוקטובר 2014 (לאחר שנת תעסוקה נוספת), תוך שהוא עשוי לקבל תואר "פרופסור אמריטוס" שיאפשר לו לעבוד בצורה חלקית בלבד. לטענתו, הוא מצוי "בשיא כושרו, ובעל יכולת מלאה להמשיך בפעילות הוראתית, הדרכתית ומחקרית".
לטענת גביש, "כפייתו לפרוש בגיל פרישת חובה מן הטכניון עולה לכדי הפליה פסולה מחמת גיל, הפליה שיש בה כדי לפגוע ב
כבודו וב
חופש העיסוק שלו ובבריאותו פגיעה אנושה וחסרת תקנה, ולהשפילו כאדם וכאזרח". עוד נטען, כי הוראה כזו מנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, לחוק יסוד חופש העיסוק, לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ולתקנת הציבור. "מבחינת חומרת ההפליה והפגיעה הנגרמת, אין הבדל בין הפליה מחמת גיל לבין הפליה מחמת גזע, מין, הורות, מוצא או דת", הוא אומר.
עוד נטען בתביעה: "קביעת גיל פרישת חובה מבטאת תפיסות ודעות קדומות, פסולות ומעוותות כנגד האדם המבוגר וקביעה זו אף מחמירה את מצבו של העובד המבוגר, שכן היא נותנת אצטלה חוקית כביכול להוצאתו 'מחוץ למחנה החיים', שכן העבודה היא סם חיים עבור עובדים רבים, וגם עבור פרופ' גביש... כי אין עוד מקום לנסות להצדיק גיל פרישת חובה על-ידי אמירות כמו ההכרח לפנות מקום לצעירים או עסקת חבילה כנגד ביטחון תעסוקתי וקידום על-פי ותק. אמירות אלה כשלעצמן מבטאות את התפיסות והדעות הקדומות הפסולות והמעוותות כנגד האדם המבוגר. כמו-כן, אלה אמירות כלליות המבוססות על הנחות לא מוכחות". טרם הוגשה תגובת הטכניון.