גרוניס מכוון לאדם הלא-נכון

יש מקרים בהם שופטים מטילים הוצאות לטובת המדינה על צד הגורם לסחבת. אבל יש שתי בעיות עם המקרים הללו. הראשונה: הם מועטים מדי ביחס להתנהלות היומיומית בבתי המשפט. השנייה: גם כאשר ננקט צעד זה, הוא עלול לפגוע באדם הלא-נכון. דוגמה מהרמה הגבוהה ביותר: נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס.

סלימאן חולד, המיוצג בידי עו"ד מאדי דאהר, ביקש להעביר תיק תעבורה בעניינו מבית המשפט בחיפה לבית המשפט בצפת. הבקשה גרמה אפילו לגרוניס, הידוע במזגו הנוח, לאבד את שלוותו (22.6.12): "הבקשה שלפני היא דוגמה מובהקת לשימוש לרעה בהליכי משפט, בין היתר, משום שהמבקש נמנע מלפרט עובדות חיוניות ומהותיות לצורך הכרעה בהליך שהוגש על ידו לבית המשפט. במקרה דנא התבררו לבית המשפט עובדות חשובות הנוגעות להליך נגד המבקש רק לאחר עיון במערכת 'נט המשפט'".

חולד מואשם בנהיגה במהירות של 202 קמ"ש. כתב האישום נגדו הוגש לבית המשפט בעכו, אך מאחר שהוא הועסק שם - הוא הועבר לבית המשפט בחיפה. מאז נדחתה הקראת כתב האישום לא פחות משמונה פעמים, עד שבשעה טובה הוא הוקרא בפברואר השנה ונדחה להוכחות ל-10.6.12. אבל אז ביקש דאהר במפתיע דחייה כדי לחקור עד מסוים, ובית המשפט נענה בחוסר רצון רק משום שהמדינה הודיעה שתבקש להטיל על חולד מאסר בפועל - והשופט רצה לתת לו לפרוס את הגנתו.

גרוניס ממשיך: "עמדתי בהרחבה יתרה על השתלשלות העניינים בהליך, שכן לכל אותו פירוט אין ולוּ קצה של זכר בבקשה שלפני. מדובר בהתנהלות דיונית לא ראויה, ואומר אני את הדברים בלשון המעטה... פגם נוסף שיש לייחס לו משקל רב הוא השיהוי בהגשת הבקשה. ההליך הוגש כאמור בשנת 2009. הוא מתברר לפני בית המשפט לתעבורה בחיפה זה קרוב לשנתיים. לא ניתן כל הסבר לעובדה שהבקשה להעברת מקום הדיון הוגשה בעיתוי הנוכחי, ורק לאחר ישיבת ההקראה".

לבסוף דוחה גרוניס את הבקשה להעביר את התיק ומסיים: "נוכח התנהלות המבקש, עליו לנמק עד ליום 1.7.2012 מדוע לא יוטלו עליו הוצאות משמעותיות לטובת אוצר המדינה". סביר להניח שגרוניס יטיל הוצאות כאלו, אך מדוע על חולד ולא על דאהר?