העליון: שומה בהסכם תיפתח בשל טעות משפטית

מנהל רשות המיסים רשאי במקרים נדירים לפתוח שומות שבהסכם, אם מתגלה שבהסכם נפלה טעות משפטית של פקיד השומה, אך במקרים אלו יוכל לגבות רק מחצית מן הסכום שהוא תובע. כך קובע (יום ג', 16.10.12) בית המשפט העליון.

השופטים יורם דנציגר, אליקים רובינשטיין ועוזי פוגלמן הסכימו, כי השימוש בסמכות זו (לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה) חייב להיעשות במשורה ובמקרים נדירים בלבד. ואולם, הם נחלקו לגבי השימוש בה כאשר מדובר בטעות משפטית מצד רשות המיסים. רובינשטיין ופוגלמן סברו שניתן לעשות זאת, בעוד דנציגר ענה על כך בשלילה.

לדברי רובינשטיין, ודאי שהסמכות לפתוח שומה שבהסכם צריכה להיות צרה, משום שהנישום הסתמך על ההסכם שנחתם עימו. ואולם, יש לתת משקל גם לאינטרס הציבורי של גביית מס אמת. "יש ליצור איזון בין אינטרס ציבורי מובהק בגביית מס אמת והצורך שהציבור לא יינזק מטעויות מקצועיות בתום לב של פקיד השומה, וגם לשם שויוניות עם נישומים אחרים - לבין דרישת ההגינות מן הרשות הציבורית כנאמן הציבור, מקום שניהלה מו"מ לפשרה, ואינטרס ההסתמכות של הנישום", הוא אומר.

את האיזון הזה, ממשיך רובינשטיין, ניתן להשיג על-ידי הטלת "אשם תורם" על רשות המיסים. במקרה של טעות משפטית מובהקת של פקיד השומה, מדובר בנסיבות מיוחדות המצדיקות שימוש בסעיף 147, כדי שהציבור לא יינזק יתר על המידה - תוך התחשבות באינטרס ההסתמכות של הנישום. לפיכך, אומר רובינשטיין, יש להגיע לפשרה בדמות תשלום של מחצית הסכום הנדרש.

פוגלמן הצטרף לדעתו של רובינשטיין בנסיבות העניין, בו נקבע הסכם שומה שעמד בסתירה להלכה של בית המשפט העליון. "הצורך בתיקון פעולתו של פקיד שהביאה לתוצאה הסותרת את הדין ולפגיעה בעיקרון גביית מס אמת וערך השוויון בפני החוק, מקום בו כל הצדדים להסכם יכולים היו לדעת כי זה האחרון מנוגד לדין ולפסיקת בית המשפט העליון, הוא טעם ענייני וסביר" לפתיחת השומה, קובע פוגלמן.

דנציגר סבר בדעת מיעוט, כי יש להעניק משקל יתר לחובת ההגינות ותום הלב של הרשות הציבורית. עוד הוא אומר, כי כאשר המדינה חותמת על הסכם עם אזרח, היא פושטת מעליה את אדרת הריבון ומחויבת להסכם כמו כל צד רגיל - וחזרה מהסכם בנימוק של טעות משפטית היא צעד נדיר מאוד, ההופך לנדיר עוד יותר בשל חובותיה המוגברות של המדינה. האזרח "רשאי להסתמך על כך שהרשות הציבורית - מטעמי יושר והגינות - לא תטען לביטולו כלאחר יד של הסכם פשרה בשל פגם בכריתתו, שלא היה בידיעתו של האזרח במועד הכריתה", אומר דנציגר.

בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של המדינה על חמישה פסקי דין של נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יוסף אלון, ואישר לרשות המיסים לבטל שומות בהסכם שהוציאה לחמשת הנישומים. מדובר במכירה של מניות בחברה פרטית, אשר לפי ההסכמים מוסתה ב-17.5% - בניגוד לפסק דינו של בית המשפט העליון, אשר קבע מס של 25% על עסקות כאלו. את המדינה ייצג עו"ד ק' עטילה, ואת הנישומים - עו"ד איתמר מחלב.