אחריות מדריכים בטיולים - כמו של המורים

בית משפט השלום בתל אביב חילק בשווה בין המדינה לבין החברה להגנת הטבע את האחריות לנזקיו של נער שנפצע בטיול בית-ספרי, בו המדריכים היו מטעם החברה להגנת הטבע. "מדריכי הטיול מחויבים בשמירה על שלומם של התלמידים בקבוצתם בדומה לחובת המורים כלפיהם", קובעת (28.11.12) השופטת יעל אילני.

בפסק דין בנוגע לתאונה שהתרחשה בשנת 2004 בדיונות באזור ניצנים, אומרת אילני: "אמנם, האחריות הראשונית והעיקרית - להשגחה ופיקוח - מוטלת על המורים, שלהם הסמכות ויכולת השליטה על התלמידים מתוקף מעמדם, יותר מאשר בידי המדריכים המזדמנים. יחד עם זאת, אחריותה של החברה להגנת הטבע נובעת ממקור נוסף, מהיותה מארגנת הטיול ומי שתכננה את המסלול על הפעילויות השונות שבו, לרבות החלק המהנה של בילוי התלמידים על דיונות החול שבפארק.

"החברה, בעלת ניסיון רב בטיולים בפארק החולות, הכירה את מסלול הטיול, את תנאי השטח, ובכלל זה את הסיכונים, הגלויים יותר והגלויים פחות, הטמונים בדיונות החול ובפעילויות השונות שניתן לקיים עליהן. מודעותה לסיכונים בשטח והיכרותה אותם, היו, ולמצער צריכות היו להיות, טובות יותר משל צוות המורים של בית הספר.

"...לבד ממתן הנחיות בשטח, היה על החברה להגנת הטבע להכין את המורים מבעוד מועד, להעמידם על הסיכונים השונים הטמונים בפעילויות השונות על סוגיהן ועל החשיבות להעבירם לתלמידים באופן ברור, ולבקשם ליתן לתלמידים הוראות זהירות ברורות וספציפיות, תוך הקפדה על מתן היתר לגלגולים ופעולות אחרות שאין בהן סיכון רב, ומאידך איסור ומניעת משחקים מסוכנים כמו קפיצת 'בורג' מגובה הדיונה וכדומה. וזאת, כך עולה מן הראיות, לא נעשה. על כן, ועל-אף שחובת המורים להשגחה על תלמידיהם גבוהה יותר, אני סבורה כי בנסיבות המקרה יש לחלק את האחריות בין המדינה לחברה להגנת הטבע, באופן שווה".

אילני קבעה, כי התלמידים לא קיבלו הנחיות בטיחות ברורות, וממילא לא הפרו אותן. לפיכך, חייבה את המדינה ואת החברה להגנת הטבע לפצות את התלמיד שנפצע, בן ורדי, ב-300,000 שקל.