שמואל דכנר שילם לכאורה ל
הולילנד 3 מיליון שקל בדצמבר 1998, כחלק מיצירת מסך העשן להסתרת ההלוואות שקיבל ואשר היו כסות לשוחד. כך טוען (יום א', 26.5.13) התובע, עו"ד יוני תדמור. הוא שאל את
הלל צ'רני, מדוע פרע דכנר לפתע סכום זה, אם היה לו הסכם נוח מאוד לקבלת הלוואות.
צ'רני אמר, כי אינו יכול להסביר כיום מה שהתרחש לפני 15 שנים, וכי התביעה נוברת בצורה ארכיאולוגית במסמכים ישנים. הוא אישר, כי רוב הצ'קים שנתן דכנר לא נפרעו, אבל "אני לא מתכוון להפוך את המשפט הזה לנבירה בארכיונים. שיעמתו אותי עם השוחד, בשביל זה אני יושב פה. לו הייתי רוצה לשחד, הייתי נפגש עם דכנר בציריך, במשרדו של עורך הדין אליו הבריח את הכסף שלו, והייתי מעביר לו חצי מיליון פרנק מחשבון לחשבון". תדמור הראה, כי במסמכי הולילנד נרשם ששני צ'קים הוחזרו לדכנר - מה שמלמד, לשיטתו, כי מלכתחילה לא הייתה כוונה שהם ייפרעו.
תדמור שאל כיצד הסכים צ'רני לשלם לדכנר קרוב ל-9 מיליון שקל ללא חשבונית בזמן אמת, וכך ויתר על האפשרות לקזז את המע"מ הכלול בהן ולרשום את ההוצאה. "אין חשבונית ואין גילום ואין מע"מ ואין רישום בספרים", טען, "כי זה לא שכר טירחה אלא שוחד". צ'רני השיב, כי לא ניתן היה לבוא לרשויות המס ולהציג חשבוניות עבר של דכנר, לאחר שהושג הסדר כולל לחבות המס של הולילנד. לטענתו, הנושא גם לא עניין את רואי החשבון שלו, לנוכח העובדה שההוצאות בפרויקט היו מאות מיליוני שקלים.
רישום התרומות כהוצאות
לטענת תדמור, גירסתו של צ'רני בדבר המהפך שחל בעמדת משרד רואי החשבון ברזלי - ביטול איפוס ההלוואות ומעבר להמחאת חוב נטענת - נולדה לאחר שרו"ח שמשון אורדן לא תמך בגירסתו המקורית בעת השלמת החקירה במשטרה בחודש שעבר. תדמור הזכיר, כי אורדן אמר בעדותו שלאחר השלמת החקירה בדק מסמך, שבדיעבד התברר שהוגש בידי ההגנה כראיה, ועליו ביסס את גירסתו המאוחרת.
תדמור שאל האם צ'רני הוא שהעביר את המסמך לאורדן, והלה הכחיש זאת מכל וכל. תדמור הבהיר, כי המדינה סבורה שהיה כאן שיבוש משפט חמור, אם כי לא אמר למי היא מייחסת אותו. צ'רני העיר: "אמרו לי לפני שלוש שנים שפרשת הולילנד תתנפץ בקול רעש גדול, וכל מה שיישאר למדינה יהיה שיבוש פה ושיבוש שם".
לדברי תדמור, המסמך הועבר לאורדן בידי רו"ח הלל שטיינברגר, שקיבל אותו מחשב הולילנד, אלי חסון, והוא אינו סבור שחסון פעל על דעת עצמו. צ'רני השיב, כי חסון העביר מסמכים לאורדן וגם הוא ועו"ד
גיורא אדרת נפגשו עם רו"ח הלל שטיינברגר ממשרד ברזלי. לדבריו, השניים הדגישו בפני שטיינברגר שאסור לו לשוחח עם אורדן לפני עדותו. תדמור ועו"ד
ירון גולומב מצידם הוסיפו, כי גירסתו של צ'רני לגבי רישום ההלוואות לדכנר עברה מספר גלגולים והשתנתה לפי הראיות שהציגה המדינה. צ'רני אמר, כי מדובר בסכומים שונים.
צ'רני נשאל מדוע נרשמו התרומות ל
יד שרה כחלק מעלויות הפרויקט, רישום שלטענת המדינה מלמד שמדובר בשוחד. הוא השיב, כי משרד ברזלי הסביר שאין אפשרות לרשום תרומות ניכרות על חשבון מלון הולילנד הקטן, ולכן הגדולות שבהן נרשמו בהוצאות הפרויקט ומאוחר יותר נרשמו בנפרד בדוחות למס הכנסה.