|
|
צפי לטווח הקצר-בינוני של 3.8-3.6 שקלים לדולר
|
|
|
|
|
בנק ישראל חזר (יום ג', 4.6.13) לשוק המט"ח, ורכש כ-50 מיליון דולרים, בניסיון למנוע את המשך התחזקות השקל מול הדולר. זאת, בהמשך להרחבת המדיניות המוניטרית והורדת הריבית בחצי אחוז בחודש שעבר.
במחלקת המחקר של FXCM ישראל ציינו הבוקר כי "הדולר-שקל האיץ מטה עם פתיחת שבוע המסחר והתנועה המתקנת שראינו את תחילתה בשבוע שעבר צוברת תאוצה. הירידה של הדולר-שקל מושפעת לא מחוזקו של השקל אלא מחולשתו של הדולר בעולם, שנחלש עם פתיחת שבוע המסחר בצורה חדה למול מרבית המטבעות המרכזיים וזאת בעקבות נתוני ייצור ירודים שפורסמו אתמול בארצות הברית אשר הגבירו את ההערכות כי הבנק הפדראלי לא יצמצם בקרוב את ההרחבה הכמותית. הדולר מצוי בעולם במגמת עלייה ניכרת מאז תחילת פברואר, כאשר לפני כשבועיים קבע מדד הדולר שיא של כמעט שלוש שנים. כעת אנחנו מתחילים לראות סימנים של תיקון, המתבטא גם במסחר בדולר-שקל.
"המפנה במגמה של הדולר בעולם מאיים למחוק את העליות האחרונות שראינו בדולר-שקל מאז בנק ישראל הודיע במפתיע על הורדת ריבית והשקת תוכנית של רכישת דולרים במטרה לבלום את התיסוף בשקל. כעת עומד בנק ישראל למבחן משמעותי ומעניין יהיה לראות כיצד יפעל והאם יצליח לבלום את התחזקות השקל באמצעות תוכנית הרכישות. רמת התמיכה המשמעותית היא 3.65. מדובר ברמת תמיכה היסטורית המשלבת מספר אלמנטים טכניים. שבירה מתחת לרמה הזו עשויה להרחיב את התיקון לאזור 3.62-3.61 ואף לסכן את התהוותה של המגמה כולה, ועל כן ישנה סבירות גבוהה כי בנק ישראל יתערב במסחר בקרבת רמה זו במידה והשוק יבחן אותה".
ד"ר גדעון בן נון, מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, מסר כי למרות ששער הדולר-שקל לא מצליח להתייצב מעל 3.70, הוא גם אינו יורד באופן משמעותי מתחת לרף זה. בנוסף, הוא ציין, השבוע ראינו כי התנהגות הצמד תואמת את התנהגות הדולר מול האירו, מתאם שחזר להתחזק לאחר הפעולות של בנק ישראל ו"התנקות" השוק מגורמים ספקולנטים.
"עם המשך ההתדרדרות באירופה וההתאוששות של כלכלת ארה״ב והדולר, אנו צופים כי גם השקל יפעל בהתאם וימשיך להילחש מול הדולר, מעבר לפיחות שכבר נוצר בעקבות ההתערבות של בנק ישראל", הוא אמר. "לאחר חודשים רבים בהם שוק העבודה הפרטי ספג ירידה בפעילות העסקית, נתוני האבטלה לחודש אפריל הראו כי כושר הספיגה כבר מוצה. האבטלה עלתה ל-6.9% באפריל, עלייה של 0.1% ביחס למרס. כמובן ששינוי בודד אינו מעיד על מגמה, אך זהו אינדיקטור נוסף שמצטרף לנתונים חלשים נוספים מהכלכלה (ובכפוף לחוסר האמון שיש בשיטת מדידת רמת האבטלה). רוב המדדים הכלכליים בפברואר־אפריל נחלשו. ירידה מתונה נרשמה בייבוא הסחורות, בייצור התעשייתי, במדדי הפדיון לענפי המשק ובמספר לינות התיירים. מנגד נרשמה עלייה מרשימה בייצוא. ייצוא הסחורות עלה בפברואר־אפריל ב-8.1%. עלייה בולטת במיוחד נרשמה בייצוא תעשיית ההייטק שעלה ב-17.7%. השבוע מצטרפות גזירות כלכליות חדשות בדמות מיסים עקיפים: העלאת המע״מ ל־18% והתייקרות הדלק. לאור זאת, אנו מותירים את צפי רצועת המסחר לטווח הקצר-בינוני על תחום של 3.8-3.6 שקל לדולר".
