כלל פנסיה וגמל הגישה ערעור על פסיקת בית משפט השלום בתל אביב לפיה הסמכות להכריע בסכסוך שנתגלע בינה לבין עמיתה בקרן בסוגיית זכאותה לפנסיית נכות בהיותה באי כושר עבודה עקב מחלתה, בשאלות האם מחלתה החלה עוד לפני הצטרפותה לקרן לפי תנאי הקרן? והאם פקע הכיסוי עקב אי הפקדות תשלומי המעביד לקרן? הינה של בית המשפט ולא כטענתה של בית הדין לעבודה.
התובעת, חנה יוסקוביץ' עמיתה בקרן הפנסיה "מיטבית-עתודות" בניהולה של כלל פנסיה וגמל.שצורפה לקרן באמצעות מעסיקה חלתה במחלת סרטן צוואר הרחם ועקב מחלתה ותוצאותיה איבדה לטענתה את כושרה לעבוד, ובשל מצבה פנתה לקרן בתביעה לקבלת פנסיית נכות.
ואולם הקרן דחתה את תביעתה בנימוק כי מחלתה ו\או סימני המחלה החלו עוד קודם להצטרפותה לקרן ועל כן היא אינה זכאית לפנסיית נכות משלא חלפו 60 חודשים ממועד הצטרפותה ועד למועד בו הפכה לנכה. ובנוסף טענה הקרן כי במועד גילוי המחלה לא הפקיד המעביד את התשלומים לקרן עבור התובעת ועל כן ובהעדר רצף הפקדות פקע הכיסוי הביטוחי לתובעת.
כלל פנסיה וגמל ביקשה מבית המשפט לסלק את התביעה כנגדה על הסף בהעדר סמכות עניינית ולחלופין להורות על העברתה לבית הדין לעבודה המוסמך לדון בתביעה. לטענתה, מדובר בתביעה שבין עמית לקופת גמל המצויה בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.
ואולם התובעת טענה כי המחלוקות בתביעה קשורות באופן ישיר ומובהק לנושא ביטוחי מסחרי ואינן נובעות מיחסי עבודה או קשורות למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי, ועל כן בהתאם לחוק ולפסיקה נתונה הסמכות לבית משפט השלום.
השופט
יעל אילני קבעה בהחלטתה כי מבחן זהות הצדדים הינו רק חלק אחד מהמבחן על פיו נקבעת הסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה והמבחן הנוסף והעיקרי לבחינת הסמכות הוא מבחן העילה. במקרה הנדון סבורה השופטת כי מהות הסכסוך והמחלוקות בין הצדדים הן בהיבט הביטוחי מסחרי ולא בהיבט משפט העבודה והביטחון הסוציאלי.
השופטת הוסיפה כי לעובדה שלזכויות התובעת בקרן יש גם היבט סוציאלי וכי הולדתן ביחסי עובד-מעביד אין כשלעצמה כדי להוביל למסקנה כי מהות התביעה היא בתחום משפט העבודה. לדבריה גם בעובדה כי על המעביד נכפתה החובה לדאוג לביטוח עובדיו בקרן פנסיה אין כדי ללמד כי הסכסוך העכשווי בין הקרן לתובעת החברה בה נוגע בטבורו ליחסי העבודה.
אשר על כן דחתה השופטת את בקשתה של כלל פנסיה וגמל ואף חייבה אותה בהוצאות הבקשה בסך 3000 ₪. בערעור שהגישה כלל פנסיה וגמל על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב היא טוענת כי שופטת השלום שגתה במסקנתה לפיה מהות הסכסוך והמחלוקות העיקריות בין הצדדים בנוגע לזכאות התובעת לפנסיית נכות קשורות יותר להיבט הביטוחי-המסחרי.
לדעת המערערת מהותה של התביעה ולב ליבה של התביעה הם כולם בתחום משפט הביטחון והעבודה הסוציאלי, ואם נעשה פרפרזה על קביעת השופטת נוכל לומר כי לעובדה שלזכויות התובעת בקרן יש גם היבט ביטוחי, אין כשלעצמה כדי להוביל למסקנה כי מהות התביעה אינה בתחום משפט העבודה.
עוד נאמר בערעור שהוגש באמצעות עו"ד ליאורה סבירסקי דרורי כי הזכות הנפגעת במקרה הנדון לטענת התובעת היא זכותה לפנסיית נכות וזכות זו מעצם טיבה וטבעה נטועה היטב בתחום הביטוח הסוציאלי, ומשכך הסמכות הבלעדית לדון בתביעה נתונה לבית הדין לעבודה.
כלל פנסיה מדגישה כי מאחר שמדובר בסוגיה עקרונית אשר לאחרונה התעורר אי בהירות בפסיקה בנוגע אליה ובנוסף נוכח העובדה שבהליך האמור התעוררה סוגיה עקרונית בעלת חשיבות ציבורית, מתבקש בית המשפט להורות על קבלת עמדתו של הממונה על אגף שוק הון ביטוח וחסכון במשרד האוצר בהליך זה.
בר"ע 10589-12-13