ראש הממשלה
בנימין נתניהו פנה אתמול (א') לפקידי האוצר בבקשה לבחון את אי העלאת מס החברות ב-1.5% בראשון בינואר, מהלך שצפוי להניב כ-900 מיליון שקל לקופת המדינה, כך נודע ל"
גלובס". את הבקשה העלה נתניהו בפתח ישיבת הממשלה הקודמת. הבקשה עלתה בעקבות החלטת שר האוצר,
יאיר לפיד, שלא להעלות את מס ההכנסה ליחידים בשיעור של 1.5%, שהייתה מתוכננת לתחילת 2014, החלטה שהתקבלה ללא ידיעתו של נתניהו.
שר האוצר ופקידיו "סירבו לסרב" להצעת נתניהו, והסבירו כי רק במהלך 2014 האוצר יהיה מסוגל לבצע הערכה מחדש ולבדוק האם המהלך אפשרי מבחינת עמידה ביעדים הפיסקאליים, ועל כל פנים, המהלך, אם יתבצע, יכנס לתוקף רק ב-2015, כלומר לא במסגרת תקציב 2014.
דרישת רה"מ הינה מוצדקת יותר מבחינה כלכלית, שכן לפי נתוני הצמיחה, הצריכה הפרטית ממשיכה לעלות, לרבות צריכת מוצרים ברי-קיימא, דבר המעיד על רצון גבוה של הישראלים לצרוך ולהוציא כספים. מנגד, ישנה ירידה די משמעותית בהשקעות במשק, תוך עזיבה של חברות ישראליות לחוץ לארץ מטעמים של עלויות, ובעיקר בגלל האתגרים הכרוכים בשקל החזק שפוגע ברווחיות ובתחרותיות של היצוא הישראלי בעולם. יתרה מזו, מס המעסיקים הוא מס שמעניק תמריץ שלילי להעסקת עובדים.
"הקופה הקטנה של מעמד הביניים"
גורמים בסביבת לפיד טוענים, כי כדי לממן את ביטול העלאת מס החברות מציעים במשרד ראש הממשלה להטיל מס על קרנות השתלמות, הטבה רגרסיבית שממנה נהנה החמישון העליון של כוח העבודה, אך לפיד מסרב להיענות לדרישה זו שכן הוא מגדיר את קרנות ההשתלמות כ"קופה הקטנה של מעמד הביניים".
יצוין כי בדוח של ה-
OECD, יש המלצה מפורשת על הטלת מס על קרנות ההשתלמות. בכיר בלשכתו של לפיד מסר, כי "אנו בעד הורדת מסים. רק שלהגיד זה קל. צריכים לבדוק מה קורה ב-2014. הם (במשרד ראש הממשלה - א.פ.) יודעים ומכירים היטב את העמדה שלנו שכן קיימנו דיון על הנושא הזה באוצר".
עוד נודע ל"גלובס", כי מי שעומד מאחורי היוזמה הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה,
הראל לוקר, האיש החזק ביותר בלשכת רה"מ, המטפל בכל הסוגיות הכלכליות מטעמו של נתניהו. מאז החלטת לפיד ופקידיו על ביטול העלאת מס הכנסה ליחידים, סבור לוקר כי השימוש הנכון עם העודפים שנוצרו היה להשקיע אותם במס מעסיקים ובמס חברות, וזאת על-מנת לעודד את הפעילות הכלכלית באמצעות הגדלת ההשקעות במשק, תוך ביטול מסים "פוגעי תעסוקה", כלשונו. בראיון מיוחד שהעניק לוקר ל"גלובס TV" בוועידת ישראל לעסקים, הוא בירך על הפחתת מס הכנסה ליחידים, אך הודה כי היה מצפה גם למהלך בתחום המיסוי על גופים עסקיים.
עוד 10 מיליארד שקל מסים ב-2015
מנגד, האוצר נאלץ להתמודד עם אומדנים והערכות חדשות של בנק ישראל, שלפיהם הממשלה תיאלץ לקצץ הוצאות או להעלות מסים בסך 10 מיליארד שקל בשנת 2015 על-מנת לעמוד ביעדים הפיסקאליים. ל"גלובס" נודע, כי באוצר מתנגדים בתוקף להעלאה נוספת במס הכנסה, ומעדיפים לקצץ בהוצאה הממשלתית באמצעות שינוי כלל ההוצאה הקיים, שהוא מרחיב מאוד בשל שתי עובדות: הישענות על צמיחה על פני עשור האחרון - תקופה שכוללת את שיעורי הצמיחה הגבוהים לפני המשבר הכלכלי העולמי; והירידה החדה שנרשמה בשנים האחרונות ביחס חוב-תוצר לרמה של 68%, קרוב מאוד ליעד של 60% תמ"ג שנקבע לפני עשור.
