חשדות לפלילים בהתנהגותם של ראש עיריית ראשון לציון,
דב צור, ושר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב.
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, חושף את המעשים המעלים חשדות אלו בדוח שפרסם (יום ד', 22.1.14) ושעוסק בעיקרו בשלטון המקומי.
צור הביא לכך שעיריית ראשון לציון תשכור את שירותיה של חברת הדוברות שליוותה אותה בקמפיין בשנת 2008, בלא שגילה את דבר הקשר ביניהם - עבירה לכאורה של מירמה והפרת אמונים. מיסז'ניקוב קיבל כרטיסי חינם בשווי אלפי שקלים להופעתה של מדונה בישראל בספטמבר 2009 - עבירה לכאורה על חוק המתנות.
שפירא מותח ביקורת קשה על ניהול פרויקט המטרונית במטרופולין חיפה, אשר מחירו האמיר פי שלושה עד ל-1.6 מיליארד שקל ביחס לתקציב המקורי.
משרד התחבורה לא ביצע הליך סדור לבחינת חלופות לפרויקט ולא קבע לו מסגרת תקציבית כוללת; לא סיכם מראש עם הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר את תכולת הפרויקט בתחומן ואת שיעור השתתפותן במימונו; ולא קיים פיקוח ובקרה על ביצוע הפרויקט.
בפעולת חברת יפה נוף, המבצעת את הפרויקט, התגלו ליקויים חמורים בבדיקת החלופות והכדאיות, בהיערכות הארגונית לביצוע הפרויקט, בתכנון הכולל והמפורט (שנעשה ללא ביצוע תסקיר בטיחות כולל), בביצוע האומדנים של עלותו ובפיקוח ובבקרה על ביצועו. ליקויים אלו גרמו, בין היתר, להתמשכות העבודות יותר מן המתוכנן ברבים מהמקטעים הנמצאים בסביבה עירונית צפופה ולפגיעה ארוכה ומתמשכת במרקם החיים.
הדוח עוסק בסוגיית בני הנוער הנושרים מהלימודים ומעלה, כי חלקם כלל לא אותרו על-ידי הרשויות, ולמרות זאת אין נעשית פעילות אינטנסיבית לאיתורם. "לא ניתן להשלים עם מצב שבו אין לעובדי מחלקות החינוך והרווחה מידע מתאים על אודות בני הנוער הזקוקים לסיוע. הליקויים שנמצאו בטיפול בבני הנוער עלולים להותיר אותם ללא טיפול, וכך לחשוף אותם לנגעי עבריינות וסמים ולגרום להידרדרות במצבם", קובע שפירא.
נושא מערכתי נוסף הוא הנגשת מוסדות החינוך ומבני הציבור ברשויות לבעלי מוגבלויות. נמצאו מקרים שבהם התארך הביצוע של הנגשת מוסד חינוך זמן רב, והסתיים לעיתים רק לאחר שהתלמיד הנזקק החל את לימודיו, ובמקרים מסוימים רק לאחר שסיים אותם. בשל כך נאלצו תלמידים בעלי מוגבלויות פיזיות ללמוד תקופות ארוכות בבתי ספר שלא הונגשו ובתנאים שאינם נאותים, דבר שפגע בזכויותיהם הבסיסיות. גם בנושא הנגשת מבני ציבור נמצאו ליקויים, שמשמעותם פגיעה באוכלוסיות הנכים והקשישים, שלא יכלו לקבל את מלוא השירותים שהם נזקקים להם.
עוד מצא שפירא, כי רשויות מקומיות נטלו באופן שיטתי מבנקים הלוואות במיליארדי שקלים, לעיתים בלי להתחשב במצבן הכספי וביכולתן לפרוע את המלוות. הועלו ליקויים משמעותיים בפעולות משרד הפנים לאישור המלוות ובפיקוח ובבקרה שלו על השימוש בכספיהם, וכן ליקויים בשימוש של הרשויות המקומיות בכספים אלו. אלו הנציחו את תלותן במלוות ויצרו מציאות שבה, לא זו בלבד שמצבן הכספי לא השתפר, אלא שנטל ההתחייבות העתידי שלהן גדל, ולמעשה הן "משכנו" את עתידן למען ההווה.
פרק אחר בדוח עוסק באירועים המוניים הנערכים ברשויות, למשל ביום העצמאות. למרות שמדובר בהוצאות כבדות, קיומם של אירועים אלה לא הוסדר בחקיקה. נמצאו ליקויים כבדי-משקל בתהליכי קבלת ההחלטות הנוגעים לאירועים, בהתקשרויות לביצועם ובאופן ניהול האירועים. בכלל זאת נמצאו חריגות מהמסגרות התקציביות שנקבעו, התקשרויות עם ספקים ללא מכרז, ואף חלוקת כרטיסים ללא תשלום לגורמים שונים ובהם בעלי תפקידים ברשות המקומית ובתאגידים העירוניים.