|
[צילום אילוסטרציה: נאוה עינבר]
|
|
|
|
|
בני זוג תושבי ירושלים הגישו תביעת נזקי גוף-רשלנות רפואית כנגד בית החולים שערי צדק ושירותי בריאות כללית. הם טוענים לרשלנות רפואית אשר כתוצאה ממנה לא נמנע מותם של תאומיהם ביוני 2008 וכשנתיים לאחר מכן של בנם הנוסף אשר נולד מת, לאחר שהיה מת במשך כ-4 ימים בבטן אמו בחודש התשיעי להריונה.
בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד, נאמר כי מהלך ההריון של התאומים היה תקין, וכי המעקב בוצע על-ידי רופא הכללית ד"ר מיקי שטטמן אשר למרות סיכוני ההריון לא הפנה את האם ההרה למרפאה של הריון עם סיכון גבוה, ולא נעתר לבקשתה ללדת בלידה קיסרית תוך שהוא אומר לה כי "ניתן לזמן לעשות את שלו".
לדברי האם, היא התקבלה בשערי צדק כשהיא סובלת מצירים חזקים במיוחד, אבל כאשר טענה בפני צוות האחיות בחדר ההמתנה לפני הלידה כי היא חשה בירידת מים נאמר לה כי אין מדובר בירידת מים אלא בהטלת שתן.
לטענתה, היא ציינה בפני מנהל מחלקת היולדות כי היא סובלת מצירים נוראיים, והפצירה בו ליילד אותה בניתוח קיסרי היות שהייתה לה ירידת מים והעוברים עלולים להתייבש ולמות. אולם הלה לא האמין כי הייתה ירידת מים, וציין כי העוברים יולדו פגים ויש להמתין.
בתביעה נאמר כי מנהל מחלקת היולדות הבהר שמדיניות שערי צדק אינה דוגלת בניתוחים קיסריים, ועל כן הוא היה בדעה לפיה יש ליילד את התובעת בלידה נרתיקית. התובעת מציינת כי עד לרגע האחרון של הלידה היא הרגישה את התאומים בבטנה.
בסופו של דבר, הסתיימה הלידה בניתוח קיסרי דחוף ובמותם של התאומים. זאת, לטענת התובעים, בשל רשלנות הצוות הרפואי שלא נהג במיומנות ובזהירות הנדרשת מהריון ולידה כשל התובעת ולא פעלו לפי הידע הרפואי המקובל.
לכתב התביעה מצרפים התובעים את חוות דעתו של ד"ר בנימין זילברמן מומחה ברפואת נשים ומיילדות המפרט את התרשלות הצוות הרפואי שהביאה למות התאומים. בחוות הדעת נאמר כי מדובר היה בהריון בסיכון גבוה עקב היות הריון תאומים וירידת מים בשבוע ה-28 להריון, וכי הממצאים על הדימום הרחמי והיפרדות השליה זכו להתייחסות חלקית ומאוחרת.
בחוות הדעת נקבע כי יש להניח בסבירות גבוהה שזיהוי היפרדות השליה בשלביה הראשונים וסיום מוקדם של ההריון בשלבי לידה מוקדמים, היו מונעים את תוצאותיה הקשות של הלידה.
לדברי התובעים, גם ההריון של הבן השלישי, כשנתיים לאחר מכן היה תקין, והאם ההרה ציינה בפני רופא הקופה ד"ר שטטמן כי לפני כשנתיים מתו לה תאומים ואת נסיבות מותם, אולם גם הפעם הרופא דחה את בקשתה לבצע לידה מתוכננת ומבוקרת לפני החודש התשיעי.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד עמוס גבעון, נאמר כי במסגרת מעקב הריון שגרתי נבדקה התובעת אצל ד"ר שטטמן שביצע בדיקת אולטרסאונד, ולאחר שנצפה כי אין דופק לעובר הפנה אותה לבית החולים.
בבית החולים בוצעה לתובעת לידה רגילה אך הילוד נולד מת. לדברי התובעת, היא הספיקה להחזיק את הוולד בידיה ולחבקו על-מנת להיפרד ממנו, וכי הזדעזעה לאחר מכן למראה עיניה כאשר ראתה את האחות לוקחת את העובר, מקפלת אותו, ושמה אותו בתוך קופסת גלידה.
התובעים מציינים כי בסוף נובמבר אשתקד נולדה להם תינוקת נוספת בניתוח קיסרי בבית החולים שערי צדק, וכי בפעם הזאת נענתה בקשתה לביצוע הלידה לפני החודש התשיעי, ניתן לה חומר מזרז, והיא ילדה ילד בריא בסוף החודש השמיני.
התובעים מבקשים מבית המשפט לפסוק להם פיצויים בעיקר בגין כאב וסבל, אובדן הנאות חיים הפסדי השתכרות ואובדן תמיכה בשנים האבודות, וקיצור תוחלת חיים.