בנק דיסקונט גובה מלקוחות החורגים ממסגרת האשראי המאושרת עמלת מכתב התראה בסך 68 שקלים בצורה לא חוקית ובניגוד להוראת בנק ישראל (ניהול בנקאי תקין) "ניהול מסגרת אשראי בחשבונות עובר ושב".

זאת למרות שהבנק יכול היה ומחויב היה למנוע את היווצרות החריגה בכך שיחזיר הוראות/חיובים שמעבר למסגרת האשראי המאושרת בהתאם להוראות בנק ישראל, ובכך הלקוח לא ייחשב כמי שחרג ולא יחויב בעמלת מכתב התראה. בנוסף הבנק לא טורח לשלוח את מכתבי ההתראה ללקוחות. כך נטען בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית שהוגשה נגד הבנק לבית המשפט המחוזי בלוד.

בנוסף, נטען בתביעה, כי הבנק גרם ביודעין ובכוונת תחילה לחריגת הלקוח ממסגרת האשראי המאושרת לו, על-אף שהוראות בנק ישראל אוסרות על כל אישור של חריגה ממסגרת האשראי המאושרת. אולם הבנק פעל בניגוד להוראות אלה, כאשר אישר חיובים אשר הוא יכול ומחויב היה להחזיר בנקל, ובכך הוא גרם ללקוח לשלם ריבית גבוהה ומקסימלית בגין החריגה בשיעור הגבוה ביותר שנהוג בבנק.

לדברי התובע, אליעזר חזן מבאר שבע, בביצוע חיובים אלה מטעה הבנק את לקוחותיו בהציגו מצג לפיו החיובים בחשבון נעשו כדין.

בתביעה נאמר כי החל מיולי 2006 נאסרה חריגה ממסגרת האשראי בחשבונות העובר ושב, אולם הבנק לא פעל על-פי הוראות בנק ישראל בכך שכיבד חיובים בגין שיקים, הוראות קבע, הלוואות וחיובים נוספים שמועד פירעונם הגיע, וכל זאת בשעה שהלקוח כבר נמצא בגבול מסגרת האשראי שנקבעה לו.

לדברי התובע, באמצעות עו"ד גיא אבני, הבנק היה יכול בנקל והיה מחויב שלא לכבד חיובים אלה, ולא לקבל חיובים אותם היה יכול להחזיר על-מנת שלא לגרום ללקוח להיות בחריגה ממסגרת אשראי 0 שקלים. בנוסף לעמלת ההתראה על החריגה ממסגרת האשראי, נטען בתביעה, זכה הבנק כתוצאה מהתנהלותו זו לריבית מקסימלית בעבור החריגה.

להערכת התובע, לבנק למעלה ממיליון לקוחות ומכל לקוח כזה הוא גבה שלא כדין מזה שנים רבות מאות שקלים מדי חודש שלא כדין. לדברי התובע, במשך שבע השנים האחרונות גרף הבנק לכיסו שלא כדין מאות מיליוני שקלים על חשבון לקוחותיו ובניגוד להוראות המפקח על הבנקים, ועל כן יש לחייבו בהשבת הכספים הללו ללקוחותיו.