|
|
ח"כ שטבון. מורד בעמדת הסיעה [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
|
בעקבות אישור חוק השוויון בנטל הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ ובה נטען כי מדובר בחוק אשר למעשה מגביר את אי-השוויון.
"ברור לכל כי ככל שעולה גיל הגיוס, טיב ומשמעות השירות יורדים. היכולת האמיתית לתרום פוחתת, ומעבר לכך שירותם מהווה נטל כלכלי משמעותי על תקציב הביטחון והמדינה, וגם על חשבון חיילים משוחררים", טענו העותרים.
עוד הוסיפו: "שוב ראינו שאין מנהיגות בנושא בישראל ועל כן אנו נאלצים לשוב ולפנות פעם נוספת לבית המשפט העליון, המהווה את המגן האחרון על ערך השירות בישראל".
|
|
|
|
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014, המכונה חוק השוויון בנטל. בקריאה השנייה תמכו בהצעה 66 חברי כנסת ורק ח"כ יוני שטבון מן הבית היהודי התנגד לה. בקריאה השלישית תמכו בהצעה 65 חברי כנסת ושטבון הצביע נגדה.
ההצעה נועדה להסדיר את שילובם של תלמידי הישיבות בשירות סדיר ובשירות אזרחי, בתהליך דו-שלבי. התקופה הראשונה, עד 2017, מוגדרת כתקופת הסתגלות, שבמהלכה יוכלו תלמידי הישיבות לבחור האם להתגייס לשירות סדיר, לשרת בשירות אזרחי או להמשיך ללמוד בישיבה. בנוסף, מי שמלאו להם 22 שנים בעת חקיקת החוק, יוכלו לקבל פטור משירות סדיר, כדי לאפשר את השתלבותם בתעסוקה. מי שמלאו להם 18 עד 22 בעת חקיקת החוק, יוכלו לדחות את שירותם עד גיל 24, ואם דחו את שירותם, יוכלו לקבל פטור.
במהלך תקופת ההסתגלות, ולאחר מכן, בתקופת הקבע, תקבע הממשלה יעדי גיוס עולים. אם יושגו היעדים בתקופת הקבע, ימשיך הגיוס להיות שולונטרי, ותלמידי הישיבות יוכלו לדחות את שירותם עד גיל 26, ולקבל פטור. אולם, אם לא הושג יעד גיוס בשנה מסוימת, החל מאותה שנה, תחול חובת גיוס לשירות סדיר או לשירות אזרחי על כלל תלמידי הישיבות, החל מגיל 21, למעט על 1,800 תלמידי ישיבה מתמידים.
בנוסף, מוצע בהצעת החוק לקצר את משך תקופת השירות הסדיר לגברים, החל מיולי 2015, ולהעמידה על 32 חודשים. כן מוצע להסדיר את מסלול ישיבות ההסדר, הכולל שירות משולב של פרקי זמן של לימוד בישיבה ושל שירות צבאי שלא יפחת מ-17 חודשים. בנוסף, מוצע לקבוע הסדר של דחיית שירות לתלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות, ולפיו תלמידי ישיבות אלו יוכלו לדחות את שירותם עד גיל 23. 300 מתוכם מדי שנה יוכלו לדחות את שירותם עד גיל 26, ולהתגייס לשירות סדיר.
ח"כ שטבון התנגד גם להצעת חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014, אשר עלתה היום לקריאה שנייה ושלישית. למרות התנגדותו, עברה גם הצעה זו בקלילות בתמיכת 67 חברי כנסת.
כעת, לנוכח הצבעתו של ח"כ שטבון המנוגדת לעמדת סיעת הבית היהודי אשר תמכה בשני החוקים, צפויה הסיעה להדיח אותו מכל תפקידיו בסיעה. בין היתר יודח שטבון מתפקידו כחבר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וכסגן יו"ר הכנסת מטעם הבית היהודי.
