רבע (25%) מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מקשרים את החוסן הלאומי בנושאי ביטחון מול אויבי ישראל, 17% - בנושאי הכלכלה ורק 12% ממשתתפי הסקר מקשרים את החוסן הלאומי בנושאי החינוך.
כך עולה מסקר שערכו מינה צמח ומנו גבע ממכון מדגם עבור קרן רוטשילד קיסריה לקראת כנס הרצליה ה-14 ע"ש אדמונד בנימין דה רוטשילד שנפתח הבוקר (יום א', 8.6.14) בבינתחומי בהרצליה. נתוני הסקר מצביעים כי כאשר המרואיינים - מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל - מעלים את שני הגורמים שבולטים בתודעתם כתורמים העיקריים לחוסן הלאומי, הרי
אולם כאשר המרואיינים התבקשו לבחור שני גורמים מבין רשימה של מספר נושאים שיש להם זיקה לסוגיית החוסן הלאומי, ביניהם ביטחון מול אויבי ישראל וחינוך, השתנה משמעותית סדר חשיבות הגורמים: 74% מהמרואיינים הצביעו על תחום החינוך כגורם החשוב ביותר לשימור החוסן הלאומי של ישראל, זאת לעומת 48% התופסים את הביטחון מול אויבי ישראל כנושא החשוב ביותר לחיזוק החוסן הלאומי.
תרומת העסקים אינה מספיקה
הסקר מראה עוד כי 89% מהמרואיינים הישראלים משוכנעים כי האחריות העיקרית על ענייני הרווחה צריכה להיות מוטלת על המדינה וכי הממשלה היא זו שצריכה לטפל בנזקקים, זאת לעומת 7% בלבד, החושבים כי האחריות על ענייני הרווחה צריכה לחול בעיקר או רק על אנשי העסקים והעמותות.
מהסקר עולה עוד כי 68% מהמרואיינים, מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, משוכנעים שלפילנתרופיה ולארגונים חברתיים תפקיד חשוב בחיזוק החוסן הלאומי.
סוגיה נוספת אשר נבחנה בסקר היא תרומתם של העסקים בארץ לקהילה. הממצאים מראים כי 61% מקרב הנשאלים חושבים שהתרומה של העסקים לקהילה אינה מספיקה וכי עליהם להגדילה. המספרים דומים גם כשמדובר בתרומתם של אנשי העסקים לקהילה באופן פרטי; 63% מאמינים שהתרומה אינה מספיקה. בנוסף, כשני שלישים (63%) מהנשאלים מצפים מהיהודים בעולם לתרום למדינת ישראל.
במענה לשאלה פתוחה, "מהי חלוציות בעיניך", שהעלתה את התגובות הבולטות בתודעה השיבו רבע מהנשאלים (25%) "התיישבות בפריפריה והפרחת הנגב והגליל", 7% השיבו אהבת הארץ, 7% השיבו התנדבות במלכ"ר, 6% מהנשאלים אמרו שחלוציות בעיניהם זה לעסוק בחינוך. שירות קרבי ושירות קבע בצה"ל הוגדרו כמעשה חלוצי רק על-ידי 6% מהנשאלים, 5% בלבד ציינו "הקמת סטרט-אפ".
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
