בית משפט השלום ברמלה גזר אמש (ד', 26.11.03) עונש של מאסר על-תנאי בלבד על יוסף אל-עצרה, פלשתיני בן 20 מהכפר יטא שבנפת חברון, שהודה והורשע בעבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל במשך שנתיים. סגן הנשיא, שמואל ברוך, אמר כי היה ראוי לגזור מאסר בפועל על הנאשם, אולם בשל תנאי המעצר הבלתי חוקיים בבית המעצר - הוא מנוע מלעשות כן.
במסגרת הטיעונים לעונש, טענה נציגת המדינה כי "מדובר בעבירה חמורה, שגם בית המשפט העליון אמר פעמים רבות שדינם של השוהים שלא כחוק הוא למאסר בפועל כדי להרתיע, ולכן התביעה עותרת היום למאסר בפועל ומאסר על-תנאי".
סניגורו: אין לגזור מאסר בפועל בשל תנאי המעצר הקשים
סניגורו של השב"ח, שמונה לו מטעם הסניגוריה הציבורית, הסביר כי אל-עצרה "נמלט לישראל לאחר שהיה עצור במשך כשנה ברשות הפלשתינית, בחשד לשיתוף פעולה עם ישראל, שירותי הביטחון של ישראל, והוא פשוט ברח משם. מדובר באדם שעבר בשטחים חקירות בתנאים מאוד קשים והיה שם במעצר בתנאים מאוד קשים ולכן הוא נמלט לישראל... כל שרצה הוא לעבוד למחייתו".
הסניגור אף קבל על תנאי מעצרו בבית המעצר בלוד, אליו יועבר אם יורשע, ואף הפנה לדוח של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שחובר לאחר שביקר במתקני כליאה, בעקבות ביקורו של השופט שמואל ברוך. בבית המעצר בלוד "יש שם שפוטים לתקופות ארוכות, שהשב"ס לא מוכן לקלוט משיקוליו שלו, ומוחזקים שם לתקופות ארוכות של עד שנה בתנאים לא אנושיים".
"היועץ המשפטי אמר, שזו פגיעה בכבוד האדם העולה על הנדרש. האנשים ישנים שם בלא מיטה, בלא שטח רצפה, ישנים על תקרת שירותים, מה שמכונה הפטנהאוז. אין שום איוורור בתא, כמובן שאין טיול, אין אפשרות לטיול. התנאים הם, כפי הגדרת היועץ המשפטי, תנאים שמתאימים למדינת עולם שלישי, מן הפחות מתוקנת שבהן".
עוד ציין, כי מדובר בעבירה ראשונה של הנאשם, ולכן ניתן להסתפק במאסר על-תנאי.
ביהמ"ש: תנאי המעצר מנוגדים לחוק
סגן נשיא בית המשפט, השופט שמואל ברוך, ציין בגזר הדין כי "אין זה סוד, שתושבי השטחים שנשפטים לתקופות מאסר קצרות, אינם מועברים לשירות בתי הסוהר. שב"ס ממאן לקלוט שפוטים לתקופות קצרות, בוודאי שלא תושבי שטחים, התנאים בתאי המעצר הם בלתי אנושיים".
השופט ברוך קבע, כי תנאי המעצר מנוגדים לחוק: "תנאי צפיפות בלתי אנושיים, שניים, לפעמים שלושה עצורים במיטה אחת, עצורים ישנים על הרצפה, עצורים ישנים על הגג של תא השירותים בפער שבין גג תא השירותים לגג תא המעצר, חלונות חסומים בלא איוורור, היעדר כל תשתית סניטציה אלמנטרית, היעדר שולחן, האנשים אוכלים מהרצפה (האוכל מונח על מגשים שמונחים על הרצפה, בהיעדר שולחן או אפילו כסא), יש נאשמים שישנים בכלוב ללא שירותים וללא כיור, יש נאשמים שישנים בחדרון שרוחבו עשרות סנטימטרים ספורים שאמור לשמש למפגש נאשמים עם עורכי הדין".
אילוצי האינתיפאדה אינם הסבר לאי-קיום החוק
השופט ציין עוד, כי "בביקורי האחרון בבית מעצר שפלה, שבו 55 מיטות, היו במקום 97 עצורים (ואני שומע שמצב זה טוב בהרבה מהמצב היום), מתוכם למעלה מ-70 איש היו חייבי שב"ס".
"העובדה שאדם חטא להוראות החוק, אינה מכשירה התעללות פיזית ונפשית בו... גם אילוצי אינתיפאדה, אילוצי מעצר תושבי שטחים בסיטונות, וכל אותם טעמים אחרים שאני שומע כמסבירים את ריבוי האוכלוסין בבתי הסוהר, שמקרין מטבע הדברים על היכולת להעביר אסירים לשב"ס, כל אלה אינם יכולות להוות הסבר, בוודאי שלא הסבר שיהיה מקובל לפגיעה באנשים, ולאי קיום הוראות החוק".
"המדינה אינה מסוגלת, גם אם היא חפצה מאוד (ואיש אינו חולק על זה שהיא חפצה), להעניק תנאים אנושיים מינימליים לאלה שהיא מותירה מאחורי סורג ובריח. נשאלת השאלה, מהי אם כן ההשלכה של הסיטואציה הלא אנושית שנוצרה על מדיניות הענישה של בתי המשפט. לטעמי, יש לסיטואציה שנוצרה השלכה של ממש על מדיניות הענישה".
אם המדינה לא תשמור על צלם אנוש - יהיה לדבר מחיר
השופט ברוך השיב לשאלה שהעלה: "דומני, שעל המדינה להשכיל להבין כי אם לא תקיים אחר הוראות החוק, אם לא תשמור על צלם האנוש, יהיה לדבר מחיר. ואם מדובר במחיר חברתי ומחיר לא פשוט, שעה שמי שלכאורה צריכים לשבת מאחורי סורג ובריח ואפילו לתקופות משמעותיות, יתהלכו בחוצות העיר (מקום שהם לא צריכים להיות בו לכל הדעות, בוודאי לא בתוך פרק זמן כה קרוב ממועד ביצוע העבירות), לו יהי".
לפיכך, גזר השופט ברוך על אל-עצרה 6 חודשי מאסר על-תנאי, שיופעל אם יעבור ב-3 השנים הקרובות על חוק הכניסה לישראל, והורה לשחררו מהמעצר בו היה נתון.
בנוסף, הורה השופט לאל-עצרה להפקיד ערבות כספית, כדי להבטיח שיתייצב בדיון בתיק אחר, בו הוא אמור להעיד נגד מעסיקו.
רופאים לזכויות אדם: תנאי מעצר בלתי אנושיים במגרש הרוסים
בשבוע שעבר דיווחנו כאן, על דוח ביקורת שפרסמה עמותת 'רופאים לזכויות אדם', על בית המעצר במגרש הרוסים בירושלים. הדוח מבוסס על ביקורת שערך צוות מטעם הארגון ביום 21.10.03 [ראו קישור].
הממצאים העיקריים בדוח: ביום הביקורת, לנו 30 עצירים על הרצפה, בניגוד להוראות חוק המעצרים, הקובע שכל עציר זכאי למיטה; במרתף בית המעצר מצויים, ככל הנראה, שלושה תאי בידוד. סגל בית המעצר ניסה להסתיר את קיומם, וצוות הביקורת לא הורשה לבקר בהם; סגל בית המעצר מעניש עצירים בגין הפרות משמעת. אחד העונשים הוא כבילת "בננה". כבילה כזו גורמת סבל וכאב לעצור, ואסורה על-פי האמנה נגד עינויים.
ת.פ. 3516/03 מדינת ישראל נ' יוסף אל-עצרה
