"העובדה שהחמאס אינו מאפשר לאזרחים לעזוב מקום אותו עומד צה"ל לתקוף, אינה משחררת את ישראל מחובתה להגן ככל הניתן על אזרחים מפני פגיעה". כך סבור (יום ד', 16.7.14) המכון הישראלי לדמוקרטיה, בחוות דעת שפרסם בנוגע להשלכות המשפטיות של מבצע "צוק איתן".
את חוות הדעת כתבו נשיא המכון, פרופ'
יוחנן פלסנר; סגנו, פרופ' מרדכי קרמינצר; דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, פרופ' עמיחי כהן, המתמחה בדיני מלחמה; ועו"ד אלי בכר, לשעבר היועץ המשפטי של השב"כ וכיום חוקר בכיר במכון.
על-פי חוות הדעת, צה"ל חייב להזהיר לפני התקפה שיכולה לגרום נזק לאזרחים אלא אם הנסיבות אינן מאפשרות זאת. מטרת האזהרה אינה לאפשר ירי חופשי על אזור מסוים, בלא ידיעה או בירור שאין שם אזרחים. יש לבחון את המציאות בשטח שהתהוותה לאחר ההתרעה, ולנקוט שיטות אשר יקטינו את הפגיעה באוכלוסייה האזרחית.
עוד סבורים מומחי המכון, כי מותר לתקוף מבנים בעלי שימוש אזרחי אשר החמאס הפך אותם למחסני נשק (בכפוף לראיות כמובן).
באותה מידה מותר לתקוף מקום פולחן (כגון מסגד) אם קיימות הוכחות שבמבנה נעשה שימוש צבאי, וכי השמדתו תביא ליתרון צבאי מובהק לכוח התוקף.
לעומת זאת, אין לירות על בתים בהם לא מתבצעת פעילות צבאית, ואין לתקוף בתים בהם מתגוררות משפחות של טרוריסטים (כאשר הטרוריסטים אינם נמצאים באותה העת בבית) רק על-מנת להפחידם.
גם כוחות סיוע אזרחיים (כוחות רפואה למשל), שוטרי תנועה, מערכת המימון ואספקת המזון, מוסדות הרווחה של החמאס, אינם מטרות לגיטימיות לדעת המכון.
המחברים מדגישים, כי שמירת החוק הבינלאומי גם בזמן מבצע צבאי חיונית משתי סיבות: בשל אופייה של ישראל כמדינה דמוקרטית ושומרת חוק, וכדי להבטיח את מתן הלגיטימציה הבינלאומית לפעולותיו של צה"ל.