בית הדין האזורי לעבודה בירושלים אישר (יום א', 17.8.14) תביעה ייצוגית נגד ארבע חברות ביטוח גדולות - מגדל, כלל, הראל ומנורה. התובעות טוענות כי הן, כנשים, מופלות לרעה לעומת גברים, בנוגע לפרמיות ותשלומים בביטוח מנהלים. על-פי הערכה, עשויה התביעה לנגוע לרבבות נשים.
התביעה מתייחסת לעשרות אלפי - ואולי יותר - פוליסות ביטוח מנהלים שנמכרו לנשים, על-ידי חברות הביטוח, עד סוף 2000. פוליסות אלו קובעות, כי בעת יציאת הנשים המבוטחות לפנסיה, הן מקבלות גמלה נמוכה יותר מגברים בתנאים זהים. הנימוק של חברות הביטוח: נשים חיות יותר מגברים, ולכן, גם אם יקבלו גמלה נמוכה יחסית, הרי בחישוב לאורך השנים הן יקבלו לא פחות מגברים.
מצד שני - טוענות התובעות - גבו ארבע חברות הביטוח מנשים פרמיית ביטוח ריסק זהה לזו של גברים. פרמיה זו מבטיחה תשלום סכום חד-פעמי בעת פטירת המבוטחת. אבל - אומרות התובעות - אם אנחנו הנשים חיות יותר שנים מגברים, הרי שהסיכון שלנו למות נמוך יחסית, ולכן עלינו לשלם פרמיה נמוכה יותר!
לדברי התובעות, חברות מגדל, כלל, הראל ומנורה אחזו את החבל בשני קצותיו: גם גבו מהן פרמיית ריסק זהה לזו של גברים "כי סיכון הפטירה שלהן זהה", וגם שילמו להן גמלה נמוכה יותר "כי סיכון הפטירה שלהן נמוך"! ארבע החברות האמורות ריכזו את חלק הארי של ביטוחי המנהלים.
יש לזכור, כי גמלת ביטוח מנהלים היא תחליף לפנסיה.
התובעות מבקשת מבית המשפט, שיורה לחברות להחליט - או שיגדילו לכל המבוטחות את הגמלה החודשית, או שיקטינו לכל הנשים את פרמיית ביטוח הריסק. בשני המקרים, דורשות התובעות שהחישוב יעשה שנים רבות אחורה.
סחבת בבית הדין לעבודה
התביעה הוגשה לפני שש שנים (!), ורק עתה, משום מה, התפנה בית הדין בירושלים לעיין בה ולפסוק, כי תביעה זו אכן נוגעת לנשים רבות מאוד, ולכן יש להכיר בה כייצוגית. בית הדין לא הסביר מדוע נגרר לסחבת זו של שנים.
יש להניח, שבשש השנים הללו נפטרו כמה מהנשים ששילמו בעבר פרמיה גבוהה מדי, וקיבלו גמלה נמוכה מדי. הסחבת של בית הדין לעבודה תביא לכך, שהן לא יקבלו את המגיע להן, גם אם התביעה הייצוגית תסתיים בהצלחה.
היועצים המשפטיים של חברות הביטוח הודיעו כי הם "לומדים" את החלטת בית הדין. תגובה זו מוזרה, כי הרי היה להם זמן די והותר - שש שנים! - ללמוד את התביעה. עדיין לא נקבע מתי יערך הדיון.
