זכורה לי היטב - כמעט חקוקה על לוח ליבי - פגישה שהייתה לי, בעבר, באחד מערבי שבתות בניו-יורק, עם מי שהוצג לפני בתואר "הרבנית", בבית הכנסת שהגדיר עצמו בשם: "בית-הכנסת של ההומואים בויליג'" וגם/או שהגדיר והכתיר עצמו, בשם הדומה לו. (איני זוכר דברים עוד לאשורם, שכן מאז חלפו שנים - שנים הרבה). פגישה זו - התברר לי, לאחר שנקפו ימים ושנים - הפכה לפגישה מכוננת ושינתה - לחלוטין - יחסי אל ציבור ההומואים והלסביות ויחסיי עם ציבור זה. בתום התפילה שהתקיימה על טהרת המין הגברי בלבד - תוך בידול מלא בין בית-הכנסת לבין עזרת הנשים, שהייתה דלה במתפללות - לחץ רב בית-הכנסת ידיי בחמימות רבה, שאל למוצאותיי ובירך אותי בברכת שבת שלום. ואז - כבדרך אגב - הניף ידו לכיוונו של כושי גבה-קומה (אז לא רווח עדיין השימוש במונח המכובס: "אפרו-אמריקני") ואמר לי באנגלית ניו-יורקית, ששבבי מילות אידיש שולבו בה: "תכיר בבקשה. זאת הרבנית ג'וזף. הכרנו בכנס בתי הכנסת של ההומואים שהתקיים בסן-פרנסיסקו לפני שלוש שנים ומאז אנחנו יחד".