שופטת בית הדין הארצי לעבודה,
לאה גליקסמן, הטילה (8.2.15) הוצאות בסך 10,000 שקל על נאשם שהגיש בקשת סרק לגילוי חומרי חקירה.
משה אביר ושתי חברות שבבעלותו מואשמים בבית הדין האיזורי בתל אביב בהעסקת עובדים רבים בניגוד לחוק העסקת עובדים בידי קבלני כוח אדם. מאז אוגוסט 2011 הגיש אביר מספר בקשות לעיון בחומרי חקירה, אשר כולן נדחו משום שהחומרים המבוקשים לא היו רלוונטיים להגנתו. אביר ערער הן לבית הדין הארצי והן לבג"ץ, ונדחה גם שם. במקביל, הוא הגיש עתירות לפי חוק
חופש המידע ותביעות אזרחיות נגד המדינה.
השופטית
אורנית אגסי דחתה באוגוסט 2014 את בקשתו האחרונה של אביר לאחר שקבעה, כי מדובר בחזרה על בקשות שכבר נדחו, ושוב הוא מבקש לקבל מסמכים שכלל אינם קשורים לעניינו. גליקסמן דחתה את ערעורו של אביר, תוך שהיא מתייחסת בצורה פרטנית לכל קבוצות המסמכים שביקש לקבל ומסבירה מדוע אינם רלוונטיים להגנתו.
גליקסמן מסיימת באומרה: "הרושם המתקבל הוא שהעוררים הגישו בקשות לא ענייניות, שתכליתן האמיתית היא הכבדה והתשה של עובדי המדינה המטפלים בעניינם. התנהלות העוררים גורמת להכבדה שלא לצורך על המדינה, לבזבוז זמן שיפוטי הן של בית הדין האזורי והן של בית דין זה, ולהתמשכות ההליך הפלילי בעניינם, שהחל לפני למעלה מארבע שנים. בנסיבות אלה, למרות שהעוררים חויבו בהוצאות על-ידי בית הדין האיזורי, יש מקום לחייבם גם בהוצאות הליך זה". כאמור, אביר חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל, לאחר שכבר חויב בידי אגסי בהוצאות בסך 15,000 שקל. את המדינה ייצגו עוה"ד עדי צימרמן ואנט שקורי-פליישמן.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
