המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, סבור שלא יכול להיות ספק שחנין זועבי תומכת בטרור ושברוך מרזל תומך בגזענות. הוא דיבר (יום ג', 17.2.15) בדיון בבית המשפט העליון על פסילת מועמדותם של השניים בבחירות לכנסת ה-20.
בדיון על פסילתו של מרזל ציינה הנשיאה
מרים נאור, כי הוא לא הגיב על כמה מהציטוטים המיוחסים לו ואשר עמדו בבסיס ההחלטה לפסול את מועמדותו. בא-כוחו, עו"ד איתמר בן-גביר, השיב שהדברים סולפו, כל הטענות נגדו מבוססות על אמצעי התקשורת ואין בהם עילת פסילה.
בתשובה לשאלות השופטים
ניל הנדל ו
חנן מלצר אמר בן-גביר, כי מרזל השתנה מאז שהיה פעיל בתנועת כך. לדבריו, מרזל נזהר שלא לעבור על החוק ואינו מדבר בהכללה על כל הערבים. השופט
עוזי פוגלמן שאל, האם יש הוכחה לכך שמרזל השתנה, לנוכח דבריו לפיהם "הרב כהנא צדק". בן-גביר השיב, כי מרזל התנער מהדברים בצורה ברורה ושתנועת כך ממילא אינה קיימת.
רובינשטיין שב ושאל גם בנושא מרזל, מהי לדעת היועץ המשפטי "הרמה הראייתית הנדרשת" לעבירות הסתה לגזענות. "יש לי הרגשה כאילו כולם צוחקים צחוק גדול בדרכם לכנסת. נכנס חודש אדר, כולם מתחפשים ואחרי הבחירות יורידו את התחפושות", הוסיף. לדברי רובינשטיין, קשה לו מאוד להאמין שזועבי אינה תומכת בטרור ושמרזל אינו תומך בגזענות, כאשר הראשונה פוגעת בצד היהודי של המדינה, ומרזל - בצד הדמוקרטי שלה.
"התוצאה היא, שמה שהמחוקק מצא לנכון לקבוע בחוק יסוד [אפשרות הפסילה] לא הולך להתממש", הוסיף, וציין שלאחר שאושרה התמודדותו של
עזמי בשארה - ידוע מה אירע בהמשך [ברח מהארץ בשל חשד לתמיכה בטרור]. "השאלה היא מה שנראה כברווז ומגעגע כברווז, אינו ברווז אלא ברוז עיתונאי", שאל רובינשטיין רטורית.
עו"ד ראובן אידלמן השיב, כי מדובר בראש ובראשונה בפרשנות של בית המשפט, והמדינה אינה מוסמכת לומר היכן בדיוק עובר הגבול. לדבריו, ציטוטים מן העיתונות אינם יכולים להיות בעלי משקל מספיק כדי להצדיק פסילת מועמד.
בן-גביר טען, כי אמירתו של מרזל לפיה רוב הערבים תומכים בטרור, אינה גזענות; רק אם היה אומר שכל הערבים תומכים בטרור - זוהי גזענות. רובינשטיין ומלצר אמרו, כי יהודים צריכים להיות זהירים שבעתיים באמירות כאלו, שכן אנטישמיים נהגו לומר שאינם אנטישמיים משום שיש להם חברים יהודים.