המחלקה לחקירות שוטרים לא טרחה לבדוק תלונה על אלימות שוטר וסגרה את התיק בעילה שכלל אינה קבועה בחוק. בעקבות זאת, החליטה (23.2.15) שופטת בית משפט השלום ברמלה, רבקה גלט, לבטל מחמת הגנה מן הצדק את כתב האישום נגד המתלונן, שהואשם בתקיפת השוטר.

המדינה טענה, כי נהג המשאית אהרון מעוז תקף בנובמבר 2011 שוטר שחשד שהוא שיכור ושברשותו סמים. מעוז מצידו טען, כי השוטר הוא שתקף אותו, הגיש תלונה למח"ש וצירף תמונות שלגירסתו מוכיחות את טענתו. מח"ש הודיעה לו - רק כעבור שלוש שנים ובזמן הדיון בכתב האישום נגדו - שהתיק "נסגר ללא חקירה מאין עבירה".

הסניגור, עו"ד אברהם ג'אן, טען שמדובר באכיפה בררנית היוצרת עילה של הגנה מן הצדק וגלט הסכימה איתו. לדבריה, התלונה כלל לא נבדקה ומח"ש אף לא נימקה מדוע נמנעה מבדיקה כלשהי אלא באמירה שעובדות התלונה אינן מקימות עבירה. אולם המונח "מאין עבירה" אינו מופיע בחוק סדר הדין הפלילי, אם כי גלט מניחה שהכוונה למונח המוכר "העדר אשמה".

לאור זאת, מצטטת גלט את הנחיית פרקליט המדינה בנוגע לסגירת תיקים מהעדר אשמה ומסיקה: "סגירת תיק מח"ש מהעדר אשמה אפשרית אך ורק במקום שבו לא קיימות ראיות, ואף לא ראיות מינהליות, המותירות ספק סביר בשאלת חפותו של השוטר. עילת סגירה שכזו מתאימה למקרים שבהם כל הותרת ספק בחפותו של השוטר, תגרום לו עוול מיותר".

במקרה הנדון, אומרת גלט, "מתעוררת תמיהה קשה לנוכח סגירת תיק מח"ש, מאין עבירה. לא ניתן להבין כיצד נקבע באופן אפריורי, שלא קיימות אפילו ראיות מינהליות המעוררות ספק סביר בשאלת חפות השוטר, בשעה שהנאשם טוען כי השוטר משך אותו מתוך משאיתו עד שנפל ארצה, סובב בכוח את זרועו והפיל אותו שוב על-מנת לאזקו, כל זאת מבלי שהודיע לו כי הוא עצור, ותוך גרימת חבלה בכתפו, המתועדת בתמונות ובמסמך רפואי, ומבלי שנערך כל בירור בעניין".

גלט קובעת: "הראיות שהגיש הנאשם תומכות במסקנה שאכן נוצרה אכיפה בררנית בינו לבין השוטר, בכך שלמרות תלונתו, עניינו של השוטר הסתיים בקביעה שאין כל ספק בחפותו, ואילו נגדו הוגש כתב אישום, בהתבסס על עדותו של אותו שוטר". גלט מעירה, שהמשטרה - שהיא גם התובעת בתיק - לא טרחה להגיש תגובה מנומקת יותר כפי שנתבקשה, למרות שידעה שגלט הנחתה אותה לעשות זאת. כך נותרה האפליה בלתי מוסברת.

גלט מסכמת: "עוצמתה של תחושת חוסר הצדק המתעוררת, מובילה לדעתי למסקנה שלא ניתן להמשיך בניהול התיק הפלילי, בעוד שלא נחקרה תלונת הנאשם כנגד השוטר, ומסקנה זו מתחזקת שעה שהעבירות שבכתב האישום אינן מן החמורות שבספר החוקים, כך שהעניין הציבורי בניהול המשפט אינו מן המעלה הראשונה". את המדינה ייצג עו"ד עמיחי רווה.