מזה שנים, תחילה במערכת הצבאית ולאחר מכן כאזרח, אני מנסה לשכנע את בכירי הבכירים בצה"ל ובכירים במערכת הפוליטית לעשות מעשה. משמע, לראות בחסרונה של האחריות האישית אבן נגף, המונעת משילות ניהוג ויוזמה - אך גם כזו שבקלילות נתן להסירה. את זאת שאבתי כקצין צעיר שפעל תחת מפקדים כמו עמוס ירקוני ואריק ז"ל, שהקרינו אחריות אישית במובנה האמיתי. דהיינו, יוזמה, וביצוע המשימה במיטב. ואכן בזכות חופש הפעולה שבתחומי אחריותי, פיתחתי את סיורי הלילה בצה"ל, ולימים את מה שמכונה "התנפלות", שהיוותה "מנוף על", להדברת הטרור באינטיפדה הראשונה (71/72).