שוב: איסור פרסום פגום

שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, מיכל עמית-אניסמן, אסרה (27.3.15) לפרסם את שמו של חשוד באונס קטינה - תוך שהיא מתעלמת מהוראות החוק ומפסיקת בית המשפט העליון, וממציאה נימוק שאינו קיים בהם.

מדובר במאמן התעמלות בן 69, החשוד שאנס לפני 14 שנים ילדה כבת עשר שהתאמנה אצלו. המשטרה התנגדה לבקשת ההגנה לאסור את פרסום שמו, בנימוק שייתכן שהפרסום יוביל לקבלת תלונות נוספות, אך עמית-אניסמן קיבלה את הבקשה ללא הגבלת זמן.

עמית-אניסמן כותבת בהחלטתה, כי החוק קובע שאיסור פרסום שמו של חשוד ייתכן כאשר מצטרפים שני נימוקים: ייגרם לו נזק חמור והאינטרס במניעת הנזק גדול מאשר האינטרס הציבורי שבפרסום. ניסוח זה של עמית-אניסמן מטעה, שכן בתי המשפט - ובראשם בית המשפט העליון - קבעו שוב ושוב, כי יש להוכיח נזק חמור העולה על זה הנגרם כרגיל למי שמתפרסם שמו כחשוד.

עמית-אניסמן ממשיכה: "בענייננו, מדובר בחשוד כבן 69 אשר משמש כמאמן של קטינות מזה עשרות שנים; המעשה המיוחס לו כאמור בוצע לכאורה לפני 14 שנים, והחשוד נעדר כל עבר פלילי.
בנסיבות אלה, מצאתי כי האיזון הראוי בשלב הזה הינו להורות על איסור פרסום שמו או כל פרט מזהה אחר וזאת עד הדיון הנדחה ככל שתוגש בקשה נוספת להארכת מעצרו של החשוד, וזאת על-מנת לבחון את חומר הראיות באותה עת ובאם החשד הסביר יתבסס".

הנמקה זו של עמית-אניסמן נוגדת את החוק והפסיקה, שכן היא יוצרת נימוק שאינו קיים בהם. הללו קובעים, כאמור, כי רק נזק חמור במיוחד לחשוד ומשקל נמוך יותר לאינטרס הציבורי, מצדיקים איסור פרסום. החוק והפסיקה כלל אינם משקללים את חומרת החשדות. זאת ועוד: עמית-אניסמן עצמה האריכה את מעצרו של החשוד בחמישה ימים, באומרה שיש חשד סביר נגדו, כך שהנימוק לאיסור הפרסום נוגד את החלטתה-שלה.