אליעזר פישמן ומשפחת בר-און לא יוכלו להשתמש לצורכי מס בהוצאות מימון בסך 200 מיליון שקל שהיו להם עד שנת 2007 בנוגע לרכישת מניותיהם בידיעות אחרונות, אותן רכשו במקור תמורת 429 מיליון שקל. כך קובע (יום ב', 8.6.15) שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל.

פסק הדין מעמיק את ההפסד של פישמן ובר-און על השקעתם בקבוצת ידיעות אחרונות, בנוסף לשחיקתה נוכח צניחת ערכה של קבוצת ידיעות אחרונות בעשרות אחוזים בשני העשורים האחרונים. בראון-פישמן השקיעו כאמור עד 2007 סכום כולל של 429 מיליון שקל, ולכך מתווספות הוצאות מימון בסך 200 מיליון שקל - שלא הוכרו בפסק הדין כהוצאה עסקית שוטפת, שאותה ניתן לקזז כנגד הכנסות שוטפות. מנגד, הם קיבלו באותם שנים דיבידנד בסך 120 מיליון שקל בלבד.

פישמן וחיים בר-און המנוח רכשו כ-25% ממניות ידיעות אחרונות בשנים 2000-1997, ומכרו חלק מהן ב-94 מיליון שקל (הפסד של 4 מיליון שקל). חברת בראון-פישמן תקשורת, המחזיקה במניותיהן של שתי המשפחות בידיעות אחרונות, לא שילמה מס על הדיבידנד - שכן מדובר בדיבידנד בין חברות - אך ביקשה להכיר במלוא הוצאותיה על רכישת המניות וההשקעה בהן, בסך 201 מיליון שקל. משמעות ההכרה המבוקשת הייתה הפסד ניכר לצורכי מס (שכן כנגדה לא היה רווח), אותו ניתן להעביר משנה לשנה, ואשר יש לו גם ערך כלכלי אם וכאשר תימכר החברה.

פקיד השומה למפעלים גדולים דחה את עמדתה של בראון-פישמן, בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעורה וכך עשה גם בית המשפט העליון אשר קבע סופית, כי החברה תוכל לנכות כהוצאה רק את הסכומים שהוציאה במישרין על מימון רכישת המניות. המשמעות היא, כי 120 מיליון שקל מתוך הוצאות המימון לא יוכרו כלל. 80 מיליוני השקלים הנוספים יוכלו להתקזז כנגד רווח הון בעת מכירת המניות, אך מאחר שלא סביר שיהיה רווח כזה - הם ייוותרו כהפסד בחברה לקיזוז כנגד רווחים עתידיים, או כנכס בעל ערך למי שירכוש את החברה ויכניס לה פעילות הונית משלו.

זילברטל דחה את הערעור בעיקר לאחר שקיבל את עמדת המחוזי, לפיה מדובר בהשקעה הונית ולא בהשקעה עסקית. קביעה זו התבססה בין היתר על העובדות הבאות: המניות הוחזקו שנים רבות, לבראון-פישמן אין פעילות עסקית ממשית ואין לה משרדים ועובדים, אין לה השפעה מהותית בידיעות אחרונות ובדוחותיה הכספיים נרשמו המניות כ"השקעה" ולא כרכוש שוטף או מלאי.

זילברטל אומר, כי לא מצא סיבה לחרוג מן המקובל ולהתערב בממצאים העובדתיים של המחוזי, במיוחד לנוכח העובדה שהשופט מגן אלטוביה כבר דן לעומקן בטענות עליהן חזרה בראון-פישמן בערעורה ודחה אותן עובדתית. זילברטל מעיר, כי לנוכח אופן רישום המניות בדוחותיה של בראון-פישמן, תמוהה מאוד טענתה לפיה יש להתעלם מרישום זה ולראות את המניות כעסק ולא כהשקעה.

בראון-פישמן חויבה בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל. הנשיאה מרים נאור והשופט אורי שהם הסכימו עם זילברטל. את בראון-פישמן ייצגו עוה"ד אמנון רפאל ושלומי לזר, ואת המדינה - עו"ד קמיל עטילה.