ועדת הכלכלה של הכנסת עסקה (יום ד', 24.6.15) בשימוש שעושה הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן בהטלת עיצומים כספיים, במסגרת אכיפת חוק הגנת הצרכן. זאת על-רקע כניסתו לתוקף של התיקון לחוק, שאושר בוועדה בכנסת הקודמת, המאפשר לרשות להטיל על החברות הגדולות עיצומים של עד 45 אלף שקלים בגין כל הפרה חמורה של החוק.
הוא אף ציין כי מנתונים שהעבירה הרשות לוועדה עולה כי מאז נכנס החוק לתוקף, בינואר השנה, הוטלו עיצומים בסך כולל של כ-16 מיליון שקלים.
היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן, עו"ד חנה טירי, אמרה כי הפעלת העיצומים החלה רק במרץ, כאשר במשך 3 חודשים ניתנה לעוסקים תקופת התארגנות. ח"כ
יעקב פרי (יש עתיד) אמר כי השאלה היא האם הרשות לא ממהרת להטיל עיצומים גם על טעויות
בתום לב. עו"ד טירי השיבה כי לא מדובר בפזיזות וכי במקרים של טעויות בתום לב לא מוטל עיצום כספי. מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד
אהוד פלג, טען כי מאז תחילת השנה העבירה המועצה עשרות תלונות לטיפול הרשות בעיקר על-רקע חשד להפרת החוק בכל הנוגע לעסקות טלמרקטינג והטעיות. נציג שופרסל, ערן מאירי, אמר כי הקנסות יכולים להגיע אפילו ל-35 מיליון שקלים במקרה שבטעות לא סומן משטח שלם של מוצר מסוים, כתוצאה מעבודה בלחץ זמן. הממונה על הרשות להגנת הצרכן, עו"ד תמר פינקוס, אמרה כי לא הוטל עיצום כזה וכינתה את דבריו של מאירי כ"דמגוגיה". היא הוסיפה כי הרשות מגבשת כללים לאכיפה ותפרסמם בעתיד.
מנכ"ל רשת ויקטורי, אייל רביד, אמר כי עיצום כספי של 600 אלף שקלים על אי-סימון מחיר על מספר מוצרים מצומצם הוא לא מידתי. "בסוף נגבה את הקנס מהצרכן והמחירים יעלו", אמר רביד. הבעלים של רשת שיווק השקמה,
רמי לוי, הוסיף כי הוא מחזיק 250 אלף מוצרים בחנות ואם 10% מתוכם לא מסומן אז אכן מגיע קנס על כך, אבל אם רק 1% לא מסומן לא צריך להטיל קנס. "אנחנו לא רמאים או גנבים ואם לא נשמור על הצרכנים הם לא יקנו אצלנו", אמר לוי והוסיף כי הוא לא ישלם את הקנס שהוטל עליו. יו"ר הוועדה, ח"כ
איתן כבל, הגיב בזעם וקרא שלא לאיים על חברי הכנסת: "אם כולם היו צדיקים לא היינו צריכים חוקים". הוא הוסיף כי המטרה היא לבחון אם בעלי העסקים מקיימים את החוק או לא ואם הרשות מתעמרת או עושה את עבודתה נאמנה - כי המטרה היא להגן על הצרכנים.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
