שר התחבורה, ישראל כ"ץ, מאשים (יום ג', 7.7.15) את משרד האוצר בכך שגורם לו לתקוע את רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית בשל מחלוקת בשאלה מהיכן יגיע הכסף לסבסוד ההנחות ברכבות לפריפריה אותן מבקש האוצר להנהיג.

בכינוס היסוד של השדולה לתחבורה בת קיימא בכנסת, גילה השר כי פקידי האוצר אומרים שעליהם לייקר את תעריף הנסיעה בגוש-דן ב-40 אגורות, מ-6.90 ש"ח ל-7.30 ש"ח. כ"ץ: "בכל הנוגע להוזלת תעריפי הנסיעה ברכבת, האוצר עושה טעות. פקידי האוצר רוצים שהנוסעים ברכבות בדרום (שדרות, אופקים ונתיבות) ישלמו מחיר מלא ולא מאפשרים הנחה של 50% בערי הפיתוח בשנים הראשונות. זה מצטרף לכך שהם בכלל לא רצו את הרכבות האלה מלכתחילה. אני טוען שאם אנחנו מקימים בערי פיתוח ומביאים תשתיות במיליארדים אני לא רוצה מחירים יקרים שיגרמו לחלק לא להשתמש בזה. אני רוצה לעודד נסיעה בתחבורה הציבורית ולא להפך, אבל במחירים כל כך גבוהים זה לא יקרה. פקידי האוצר לא מוכנים לתת 50% הנחה כדי שנמצה את ההשקעה האדירה שלנו בתחנות שם. בעיני זו טעות מוחלטת ואני אאבק בזה".

מוקדם יותר, בדיון בוועדה המיוחדת לפניות הציבור של הכנסת, התברר כי הבטחת מנכ"ל משרד התחבורה עוזי יצחקי להתחיל בהרצת הרפורמה ביולי 2014 טרם מומשה עד היום וכי היא תקועה כבר 8 שנים! יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר התפלא על שר התחבורה כ"ץ שלדבריו ואמר כי יודע לפרוץ מנהרות לכבישים אך שמונה שנים אינו מצליח לקדם את רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית.

בראש השדולה לתחבורה בת קיימא עומדים חברי הכנסת תמר זנדברג (מרצ) ואורי מקלב (יהדות התורה). זנדברג תקפה את מדיניותו של כ"ץ להשקיע בתשתיות לכלי רכב פרטיים ופחות בתחבורה ציבורית. לדבריה, הכוונות הטובות של משרדי הממשלה בנושא שיפור התחבורה הציבורית נשארות ברובן בגדר כוונות בלבד. היינו יכולים להיות בעיצומה של מהפכה משנת מציאות בתחום התחבורה הציבורית, אבל אנחנו מדשדשים במקום ואפילו הולכים אחורה. הנתונים מוכיחים כי המדיניות המעשית של הממשלה היא המשך השקעה אדירה בכבישים ומחלפים שישרתו את הרכב הפרטי, והשקעה נמוכה בהרבה בתחבורה ציבורית. הפער של ישראל מהעולם במדדי התחבורה הציבורית מצביע על פער גדול בתקציב השוטף אך מעבר לזה על פער אדיר של השקעה בתשתיות".

בתגובה, אמר כ"ץ: "אני רואה קשר ישיר בין כל סוגי התחבורה. יש אסכולה שאומרת אם תשקיע פה לא תשקיע שם, יש בה הטעיה. המימון לא היה מכשול בקידום תחבורה ציבורית בשש השנים האחרונות. הסיבה שהתחבורה הציבורית בישראל היא לא ברמה הנדרשת, זה בגלל שהיא דבר יותר מורכב, מסובך ואיטי בהתקדמות. לפרויקטים לוקח הרבה זמן, הרבה דברים צריכים לקרות כדי להתניע אותם. הם כל הזמן על השולחן ובתוכניות".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי "שני ציבורים משתמשים בתחבורה הציבורית - מי שאין לו רכב פרטי, ומי שלא רוצים לזהם את האוויר ולהביא לצפיפות ולתאונות דרכים. 250 מיליון שקל לרפורמה בתעריפים זה באמת לא הרבה כסף. זה פרומיל במתווה של תשובה. אני כמובן אתרום את חלקי בכל מה שאוכל לעשות בעניין הזה".

יו"ר ועדת המשנה לתחבורה ציבורית, ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), אמר כי "נדמה לי שדבריו של השר היו אופטימיים מדי לגבי מצב התחבורה הציבורית. אנחנו נמצאים בפערים אדירים לעומת מה שצריך להיות. אנחנו נמצאים בשעבוד לרכב פרטי, הדרך לצאת מזה היא לקדם חלופות. צריך לעשות פה לא פחות ממהפכה לתחבורה הציבורית, צריך לקדם אותה". ח"כ מקלב הביע תקווה כי שיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה ובעיקר של משרד התחבורה שהבטיח לסייע - יביא בסופו של דבר לשיפור השירות". הוא התחייב להדק את המעקב אחר הפעילות בתחום התחבורה הציבורית. ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) אמר כי "לנושא התחבורתי יש השפעה מכרעת על פערים כלכליים וחברתיים. במיוחד במדינת ישראל שהיא קטנה וצפופה. היה פה צירוף קטלני של עלייה במחירי הדיור והיעדר תחבורה ציבורית נאותה. השילוב הזה פגע קשות בשכבות החלשות. מדינת ישראל הלכה למודל של פירבור (לוס אנג’לס), והמענה לפרבור היה כבישים למכוניות פרטיות. אנחנו צריכים לשנות מהיסוד את הגישה. המדינה היא קטנה, צריך לחזק את הגישה האורבנית, המטרופולינית, את הבנייה לגובה. אבל כדי שזה יתפקד צריכה מערכת של תחבורה זולה, נגישה".

8% עלייה בנסיעות ב-5 שנים

מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, מאיר חן, אמר: "בחמש השנים האחרונות יש גידול במספר הנסיעות בתחבורה הציבורית - עלייה של 8% - עשרות מיליוני נסיעות [הצלחה נמדדת בעלייה באחוז המשתמשים בתחבורה הציבורית, ע.י.]. זה לא רק אוטובוסים, גם רכבת, רכבת קלה, מטרונית. יש גידול גם בתשומות שהשקענו בתחבורה הציבורית. יש 34% יותר אוטובוסים. זה כדי לשפר את רמת השירות. גם בקילומטר-שירות יש גידול של 20%. נכון, זה תהליך ארוך וצריך סבלנות, אי-אפשר להביא את הפתרונות מחר בבוקר. בקרוב יחוברו המפעילים למסלקה שתצא לדרך, תהיה עלייה מכל הדלתות בקווים עתירי נוסעים, רב-קו יוטען באינטרנט ויהיו קווי הזנק למקומות תעסוקה".

יפתח שוע מארגון תחבורה היום ומחר הציג סקר שבחן את רצונות הנוסעים בתחבורה ציבורית ומה הפרמטרים החשובים להם ביותר. לדברי שוע, "הדברים הכי חשובים הם הזמן והתדירות - מקום ראשון מבחינת חשיבות ואחרון מבחינת שביעות הרצון. דבר שני, עמידה בלוחות זמנים. לא משנה מה התדירות, צריך לעמוד בה. פרמטר נוסף הוא משך זמן הנסיעה. נקודות נוספות שעלו בסקר: נוחות וביטחון אישי בזמן ההמתנה והנסיעה. מעבר לאוטובוסים תקינים ונוחים, גם סביבת המתנה שמספקת הגנה משמש וגשם".

מיטל להבי, סגן ראש עיריית תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה, אמרה כי "תחבורה ציבורית חינם תהיה יעילה פי 2 מכל תוכנית מע"מ 0. היום מדינת ישראל מסבסדת 60%. ישראל צריכה להוסיף 1.5 מיליארד שקל בשביל לסבסד תחבורה ציבורית חינם לכולם".

גיל יעקב מארגון 15 דקות אמר כי "ישראל מפגרת מאוד בנושא הנת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית, ע.י.). אנחנו קוראים לכנסת לקדם את הצעת החוק לאכיפה על-ידי הרשויות המקומיות. זה נושא שנמצא בידיים שלכם ולא לחכות למשרד התחבורה. עוד נושא הוא אזורי תעסוקה - נעשתה תוכנית לפני שנתיים לקווי פרמיום לאזורי תעסוקה. המטרה הייתה למפות את אזורי התעסוקה שבהם חסרה תחבורה ציבורית. שנתיים אחרי אנחנו עדיין באותה נקודה. צריך להחליף אוטובוסים, ללכת לפעמים 15-10 דקות".

איתי חיים, מנכ"ל "תחבורה בדרך שלנו" אמר: "לקראת עבודות הרכבת הקלה בגוש-דן, לא ניתן מענה לוויסות התנועה ממזרח למערב בעיקר מכיוון פתח תקוה הפקוקה ממילא. חשש ל'אפקט דומינו' שישפיע על המערכת. כמו-כן, אנו מבקשים להתייחס גם לנושא המחסור החמור בנהגים ותנאי השכר, יש לכך השפעה ישירה על אי-הוצאת נסיעות, באזור בנימין חברת אגד תעבורה לא מצליחה לתפעל באופן יעיל ויש הרבה תלונות על תפקודה".