לא ייחשפו הסכמים להרחקת מסתננים

המדינה לא תחשוף את הסכמיה עם שתי מדינות אפריקניות שהסכימו לקבל מסתננים המוחזקים במתקן חולות. כך קבעה (יום ג', 8.9.15) שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון.

מספר מסתננים ביקשו לחשוף בפניהם את ההסכמים, מכוחם מבקשת המדינה להרחיקם מהארץ, וביקשו לבטל את צו החיסיון שהוצא עליהם בנימוק שגילויים יפגע ביחסי החוץ של המדינה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את עתירתם בנושא וברון דחתה את ערעורם לאחר שעיינה בחומר החסוי ושמעה במעמד צד אחד את הסברי המדינה.

לדברי ברון, "מהחומר החסוי שהוצג בפני ברור כי חשאיותם של ההסכמים, על תוכנם ועל זהותן של המדינות השלישיות שהן צד לו, היוו תנאי יסודי להסכמתן של אותן מדינות לסייע לישראל
בפתרון בעיית ההסתננות שעימה היא מתמודדת. הפרתה של ההתחייבות לשמירה על חשאיות מצידה של מדינת ישראל, לא רק שעלולה לסכל את ביצועם של ההסכמים הללו - אלא שעיקר הפגיעה הצפויה היא באמון שרוחשות המדינות השלישיות לישראל, ובמבוכה שתיגרם לישראל ביחסים הבינלאומיים שלה גם אל מול מדינות אחרות.

"וחשוב להבהיר בהקשר זה כי האינטרס של מדינת ישראל בשמירה על יחסים הדדיים עם המדינות השלישיות הוא ארוך טווח, ואינו מתמצה אך ורק בפתרון בעיות הקשורות בנושא ההסתננות. קיימים אינטרסים נוספים, כבדי משקל, החורגים מעניינו של ההליך דנן ולא זה המקום להידרש להם. אומר רק כי התמונה הכוללת של מארג היחסים שבין ישראל לבין מדינות אפריקה הוא מורכב, ושומה על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בהקשר זה".

עוד אומרת ברון כי העותרים אינם זקוקים להסכמים אלו כדי לחזק את טענותיהם בדבר הסכנה הצפויה להם במדינות היעד, ולכן אין מקום להסיר את החיסיון. את העותרים ייצגו עוה"ד ע' בן-דור וא' כהנא, ואת המדינה - עוה"ד י' גנסין, ר' רוזנברג ומ' פרימן.