מה עומד מאחורי הויכוח הגדול על הבאת 20,000 פועלי בניין מסין? התשובה היא: פער דמי התיווך, חברות סיניות לכוח אדם גובות מכל פועל סיני 12.5% משכרו, בעוד שהחוק בישראל ותקנות שירות התעסוקה בנושא זה מתירים לגבות רק תשלום חד-פעמי של 3,400 שקל. הממשלה מבקשת לחייב את הקבלנים הישראלים לשלם את ההפרש, וזה מן הסתם יפיל את התוכנית כולה.

עד כמה גדול הפער? כיום מועסקים בישראל 3,400 פועלי בניין מסין. שכרם הממוצע, על-פי דיווחי קבלנית ל-News1, הוא 20,000 שקל לחודש. חברות סיניות שהביאו לארץ עובדים אלו, גובות מהם 2,500 שקל לחודש.

תקנות שירות התעסוקה בעניין זה, משנת 2006, שעודכנו בראשית 2013, שונות לחלוטין, ודואגות הרבה יותר מהסינים לזכויות העובדים: התקנות מתירות לגבות מכל עובד תשלום חד-פעמי של 3,400 שקל.

מדוע שהקבלנים יסכימו לשלם?

הצעת ההחלטה שמגיש הבוקר (יום א', 20.9.15) לממשלה שר האוצר משה כחלון, מבקשת לקבוע, שחברת כוח האדם הסינית תגבה מכל עובד רק את הסכום הנהוג בישראל, 3,400 שקל, את ההפרש היא תגבה מהקבלן הישראלי.

מכיוון שמדובר בהסכם לשנתיים, הרי שהחברות הסיניות מצפות לדמי תיווך של כ-60,000 שקל. ההצעה תחייב את הקבלנים הישראלים לשלם לחברות הסיניות את ההפרש, 56,400 שקל. יש גם אפשרות שהסינים יישארו בארץ ארבע שנים. במקרה זה, יהיה על הקבלן הישראלי לשלם לחבר הסינית סכום כפול, 112,800 שקל. מדוע שהקבלנים יסכימו לכך? יש סבירות גבוהה, שהקבלנים או חלק גדול מהם יסרבו לשלם, יוותרו על העסקת הפועלים מסין, וימשיכו לבנות לאט ולהעלות את מחירי הדירות. חוץ מזה, מדוע שהחברות הסיניות יסכימו לתכתיב הישראלי?