מסימני ההאטה. לפני ובמהלך ימי ראש השנה תשע"ו חלה ירידה של 8.8% בפעילות העסקית ובשימוש באשראי על-ידי הציבור הישראלי בהשוואה לימי העסקים לפני ובמהלך ראש השנה תשע"ה. כך עולה (יום ב', 21.9.15) מפרסום השוואת נתוני חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), המפעילה את מערכת הסליקה המרכזית של כרטיסי האשראי בישראל.
בין ה-11.9 ל-16.9 נרשמו ע"י שב"א 14.52 מיליון עסקות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 3.02 מיליארד שקל.
נתוני הפעילות העסקית והשימוש באשראי בראש השנה תשע"ה היו גבוהים וחריגים באופן ניכר מכיוון שהושפעו מהעובדה כי ימי החג חלו בימי סוף החודש בהם נסלקות עסקות רבות של חיובי הוראות קבע למגוון נותני שירותים וחברות בישראל. ע"פ נתוני שב"א מדובר בלמעלה מ-20% מסך הפעילות והחיובים.
נתוני ראש השנה תשע"ו היו גבוהים להיקף העסקות באשראי לפני ובמהלך ראש השנה תשע"ד שעמדו על 2.98 מיליארד שקלים ו-12.38 מיליון עסקות. לפני ובמהלך ימי ראש השנה תשע"ה הוציאו הישראלים סכום של 3.29 מיליארד שקלים וביצעו 14.54 מיליון עסקות.
ירידה חדה של 19% נרשמה במהלך הפעילות העסקית בראש השנה תשע"ו גם בסכום הממוצע לעסקה: 184.1 שקלים בממוצע לעסקה לעומת 226.8 שקלים בממוצע לעסקה בראש השנה תשע"ה ולעומת 240.84 שקלים בממוצע לעסקה בראש השנה תשע"ד.
השעות העמוסות ביותר בהן נרשם שימוש גבוה בכרטיסי אשראי לפני ראש השנה תשע"ו חלו ביום שישי ה-11.9 בין השעות 11:00 ל-15:00, אז הוציאו הישראלים סכום של 436.6 מיליון שקל וביצעו 2.08 מיליון עסקות. ביום ראשון ה-13.9 נרשם שיא נוסף כאשר בין השעות 10:00 ל-14:00 נרשמו עסקות אשראי בהיקף של 362.64 מיליון שקל ו-1.92 מיליון עסקות.
מדובר בנתונים נמוכים לעומת השיא שנרשם בערב ראש השנה תשע"ה בין השעות 11:00-16:00 אז הוציאו הישראלים ב-5 שעות סכום של 537.13 מיליון שקלים (למעלה מחצי מיליארד שקל). ב-5 השעות הללו נסלקו בישראל למעלה מ-2.55 מיליון עסקות באשראי.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
