"אני מודה, הגעתי לתפקיד ללא רקע בחינוך ולכן הקדשתי 100 ימים ללמידה ולסיורים ברחביי
הארץ" - כך פתח (יום ג', 27.10.15) את דבריו שר החינוך,
נפתלי בנט (
הבית היהודי), בדיון בתקציב משרדו בוועדת הכספים.
השר בנט "עקץ" את קודמיו לתפקיד ואמר: "חינוך הוא תחום שדורש תוכניות ארוכות טווח ואת התוצאות רואים לאורך שנים, בניגוד לנטייה לקידום רפורמות שאינן בליבת החינוך, בהן ניתן להשיג שינויים מהירים. כבר השנה התחלנו בביצוע צעדים בפועל; הכנסנו סייעת שנייה לגנים מ-29 ילדים ומעלה והוספת כיתות בכל רחביי הארץ כחלק מהמתווה להקטנת כיתות".
הדיון בוועדה היה סוער ולפני שעזב את חדר הוועדה, קרא השר לעברה של ח"כ
סתיו שפיר (
המחנה הציוני): "אנחנו מבצעים, לא מדברים. הכספים הקואליציוניים שלנו שימשו למימוש מטרות כלל לאומיות" אמר, במענה לטענתה, כי "הכספים של הבית היהודי שימשו למימון מוסדות ומטרות מגזריות".
עוד אמר בנט, כי משרדו לא דחה את הוספת הסייעת השנייה בשנה והן מתלמדות תוך כדי עבודה לצד הגננת בעלת הניסיון. בנוסף, אמר, לכל גננת בישראל תהיה מנטורית. "אני שם דגש על חיזוק החינוך בגילאי גן, שזה ישפיע על כל החינוך עשרות שנים קדימה. אני פועל להעביר את גילאי 0-3 ממשרד הכלכלה למשרד החינוך. זה שינוי קריטי לעתיד מדינת ישראל וזה מתוך הפרספקטיבה שלי כשר כלכלה בקדנציה הקודמת".
בנט סקר את עיקרי היעדים שהתווה למשרד החינוך לשנים 2016 - 2019, בהתאם לטענתו כי התוכניות בחינוך חייבות להיות רב-שנתיות: "חיזוק ערכים, שהיהודי יכיר היטב את מורשתו והדרוזי יכיר היטב את מורשתו. חיזוק זהות יהודית: מי היה אברהם אבינו, מי הייתה רחל אימנו". עוד אמר השר, כי הוא פועל לקידום מדד חילופי למדד הזכאות לבגרות. "מדידה היא כלי חשוב אבל יש לוודא שהיא לא תפגע בלמידה המשמעותית ולבעיות אחרות. מדד הזכאות לבגרות הוא טוב מהיעדר מדד, אך לא לוקח את איכות התעודה. זה גרם למערכת להנמיך את איכות התעודה כדי להעלות את שיעור הזכאות ועודד נשירה. כלומר יוסי לא חזק במתמטיקה - נוריד אותו ל-3 יחידות". עוד ציין בנט יעדים נוספים: "צמצום פערים בין המרכז לפריפריה, עידוד המצויינות ופתיחת מלוא האפשרויות בכל מקום: "מצב אבסורדי - ילדה בנתיבות שרוצה ללמוד 5 יחידות בנתיבות, לא הייתה לה אפשרות כי לא הייתה מגמה. מהשנה יהיו 100% מגמות בכל מקום, בהתאם לביקוש, בין השאר באמצעות הוראה מרחוק".
מנכ"ל משרד החינוך, מיכל כהן, סקרה חלק מההוצאות הייחודיות לשנה זו. בין השאר, לדבריה, עלות סייעת שנייה תסתכם ב-500 מיליון שקל, בעבור 4,600 סייעות; עלות תקציב אישי לכל גן והקטנת הכיתות תעלה 450 מיליון שקל; שכר לעוד מורי כיתות א' יסתכם בכ-350 מיליון שקל והרחבת החינוך הלא-פורמלי תעלה 50 מיליון שקל.
מנהל מינהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך, משה שגיא, אמר כי ב-2015 גדל התקציב במשרד בשיעור 14.3% לעומת 2014 ועומד על קרוב ל-49 מיליארד שקל. ב-2016 יחול גידול של עוד 3.1% עם תקציב של 50.6 מיליארד שקל. שכר עובדי המשרד עומד על 292 מיליון שקל בסך-הכל (עלייה של 0.58%), ועבור הוצאות "שכר אחר" משלם המשרד 853 מיליון שקל (עלייה 1.69%); בעבור התקשרות מול תאגידים ורכישת שירותים ושכר בשלטון מקומי מוקצה תקציב של 7.23 מיליארד שקל (גידול של 14.3%).
ח"כ שפיר אמרה בדיון כי "50% מילדי כיתה א' השנה הם לא ציוניים; חרדים וערבים. אז אתה לא פועל לחיזוק ערכים ציוניים בקרבם. וכשאתה אומר זהות יהודית לאיזו זהות אתה מתכוון? לזהות אורתודוקסית שרוצה לבנות את בית המקדש השלישי או זהות ליברלית יותר? והאם זה מחולק גם למוסדות של רבנים שמטיפים לשנאת אזרחים שונים מהם ולהסתה".
לפני שעזב את הוועדה, בנט הביע כאמר תרעומת על דבריה של שפיר והשיב לה: "את אוהבת לדבר בשביל המצלמות אבל אנחנו מבצעים. בניגוד לטענותייך, את הכספים הקואליציוניים שלנו הפנינו למטרות לכלל הציבור".
המנכ"ל כהן השיבה אף היא: "אני 8 שנים במינהל משרד החינוך ולא היה שר שלא רצה לקדם את ערכיי היהדות ולא יהדות עם כיפה".
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
