הנאמן לנכסיו של הנוכל ברנרד מיידוף, אירווינג פיקארד, תובע 366 מיליון שקל משורה של אוניברסיטאות ובתי חולים בישראל, בטענה שנהנו מכספים שגזל מיידוף ממשקיעים אחרים.
מיידוף ניהל במשך שנים הונאת פונזי בהיקף של מיליארדי דולרים ונדון ל-150 שנות מאסר. לטענת פיקארד, בין הנהנים מההונאה הייתה עמותת ישעיה הורוויץ, אשר העבירה מאות מיליוני שקלים לנתבעים בישראל - אשר בצורה זו נהנו מכספי הגזילה.
בין הנתבעים: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון, מכון ויצמן, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, בית החולים שיבא, בית החולים רמב"ם, שירותי בריאות כללית, בית החולים שניידר, בית החולים קפלן, הקרן החדשה לירושלים, המרכז האקדמי לב, אוניברסיטת חיפה, בית החולים סוראסקי, המכללה להנדסה על שם עזריאלי והאקדמיה למחול בירושלים.
לטענת פיקארד, מנהליה של עמותת ישעיה הציגו מצג כזב כאילו מקור כספיה הוא התורם אלברט איגואין, וידעו שבפועל הם נהנים מכספי מעילתו של מיידוף בכספיהם של משקיעים אחרים. לדבריו, העמותה השקיעה אצל מיידוף רק 3 מיליון דולר, וקיבלה ממנו "רווחים" 126 מיליון דולר, מתוכם העבירה 123 מיליון דולר למוסדות בישראל.
הרוח החיה בעמותה, נטען בתביעה, היה יועצה המשפטי יאיר גרין. מנהליה האחרים בשנים הרלוונטיות הראשונות היו יצחק אמיר המנוח, שהיה מנהל הכספים של האוניברסיטה העברית ושימש כמנכ"ל העמותה; אילה נהיר, אחייניתו של איגואין שהייתה גזברית העמותה; פרופ' הנרי אטלן שהיה היו"ר; ופרופ' חנוך גוטפרוינד מהאוניברסיטה העברית. בהמשך צורפו אליהם פרופ' אילן חת מהאוניברסיטה העברית, פרופ' ברכה רגר מאוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' אמנון כספי מבר-אילן ופרופ' ירון כהן ממכון ויצמן - שהם בעלי תפקיד בעמותה עד היום.
על-פי התביעה, נושאי המשרה הבכירים במוסדות הנתבעים ידעו שמקור הכספים אינו כשר. אלו היו מקבלי התמורות העיקריים מעמותת ישעיה:
- האוניברסיטה העברית - 36 מיליון דולר.
- אוניברסיטת בן-גוריון - 18 מיליון דולר.
- מכון ויצמן - 13.5 מיליון דולר.
- אוניברסיטת בר-אילן - 10 מיליון דולר.
- אוניברסיטת תל אביב - 6.5 מיליון דולר.
לדברי פיקארד, כאשר פנה למוסדות בישראל ודרש את השבת הכספים, נענה שהם קיבלו אותם כדין ושאין לו סמכות לתבוע אותם בישראל. חלק מהם טענו, ממשיך פיקארד, שכלל לא קיבלו את מלוא הכספים שהתחייבה עמותת ישעיה להעביר להם. פיקארד טוען, כי לטענות אלו אין בסיס עובדתי ומשפטי. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד עדי נורדמן ויונתן אגמון, וטרם הוגשו כתבי הגנה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
