נציגי פרקליטות המדינה מסרו ביודעין לבית המשפט המחוזי בתל אביב מידע כוזב, שעמד בניגוד לעובדות אותן הציגו בעצמם בכתב האישום שהגישו. כך עולה (יום ה', 3.3.16) מפסק הדין בעניינה של עובדת בארגון ביטחוני, שהייתה מעורבת במרמה בהיקף של מיליוני שקלים.

מדובר בשורה של מעשי מרמה שבוצעו באחד מאגפי הארגון, במטרה לשלם כספים לחברות חיצוניות שביצעו עבורו פרויקטים בתחום המחשוב, וזאת בחריגה מסעיפי התקציב ומן הנהלים. יודגש, כי אין המדובר בשחיתות אישית, אלא בשימוש בחשבוניות כוזבות ומנופחות כדי לממן את הפרויקט.

החברות הוציאו חשבוניות שתיארו עבודות מסוימות שביצעו, ואשר להן היה כיסוי תקציבי, על-מנת לממן בפועל עבודות אחרות להן לא היה תקציב. באחד המקרים, נעשה שימוש באותה שיטה כדי להסתיר את העובדה שחברה מסוימת העסיקה בפרויקט עובדים שלא קיבלו את הסיווג הביטחוני הדרוש: החברה דיווחה בכזב על העסקתם של עובדים שקיבלו את הסיווג.

במרמה היו מעורבים ראש אגף בארגון - שדרגתו מקבילה לאלוף בצה"ל - סגנו ועוד שתי עובדות. השופט ירון לוי סירב לאשר את הסדר הטיעון עם הזוטרה שבין העובדות, ולפיו תרצה חודשיים עבודות שירות, והסתפק ב-200 שעות של"צ. זאת, בשל ההחמרה היתרה עם העובדת הזוטרה לעומת העונשים הקלים שספגו הממונים עליה, שרובם הועמדו רק לדין משמעתי.

בנקודה זו, מסרו עוה"ד רואי כחלון ועומרי קופלר - מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה - מידע כוזב לבית המשפט. ראש האגף נדון לנזיפה בלבד בהליך משמעתי, וכחלון וקופלר הסבירו ללוי שחלקו "הסתכם ב'אחריות מנהלים', ולא נמצאו ראיות ביחס למודעותו לשיטת המרמה, לצורך הגשת כתב אישום נגדו".

לוי אומר, שאמירות אלו עומדות בניגוד לכתב האישום המוסכם בעניינה של העובדת: "לא זו בלבד שראש האגף היה מודע למרמה בתשלום עלויות הבינוי - כמו גם הצגת מצג השווא בפני הוועדה המיוחדת - אלא שהוא זה שהנחה את הנאשמת, באמצעות סגן ראש האגף, למצוא פתרון לתשלום חוב הבינוי, מתוך תקציב האגף, ולא בפנייה לאגף הכספים, וזאת, בניגוד להנחיית ראש הארגון, ואף הנחה את הנאשמת להוציא לפועל את פתרון המרמה".

לדברי לוי, ראש האגף ידע שעלויות בינוי הפרויקט הסתכמו ב-1.5 מיליון שקל - יותר מהתקציב שהועמד לצורך כך - ושעקב כך לא שולם לחברה מלוא הסכום המגיע לה. הוא הנחה את סגנו - כותב לוי באותיות מודגשות - "למצוא פתרון לתשלום החוב עבור עלויות הבינוי מתוך תקציב האגף, ולא לפנות לאגף הכספים בנושא, וזאת על-אף הנחיית ראש הארגון בנושא בינוי, לפיה כל פעולת בינוי בארגון, תבוצע אך ורק באמצעות אגף הלוגיסטיקה של הארגון".

העובדת הזוטרה מצאה פתרון בדמות שימוש בעודפי תקציב הייעוץ, כך שהחברה תנפח את החשבונית בסעיף זה ותקבל בדרך זו את התשלום תמורת עבודות הבינוי. סגן ראש האגף עדכן את ראש האגף, והלה הורה לפעול בדרך המוצעת - וכך קיבלה החברה 1.2 מיליון שקל בדרכים עקלקלות. מאוחר יותר עדכן סגן ראש האגף את ראש האגף, כי הוא ימסור מידע שקרי בנושא זה לוועדה של הארגון שדנה בהתקשרות עם אותה חברה - ואף עדכן אותו שעשה זאת בפועל.

למרות כל המידע הזה, שנכלל כאמור בכתב האישום עליו חתומים נציגי המדינה, הם טענו בפני לוי שאין ראיות למעורבותו הפעילה של ראש האגף במרמה.