שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
אליהו ביתן, קבע לנאשם מתחם ענישה חמור מזה שביקשה התביעה - ובית המשפט העליון התערב והפחית את העונש.
מנצור אבו-עוואד, פלשתיני שנכנס לישראל שלא כחוק, הורשע בשוד של אדם בן 72 שהעסיק אותו בגינון. המדינה ביקשה לגזור עליו שש-שמונה שנות מאסר, אך ביתן קבע שהמתחם הראוי הוא שש-עשר שנות מאסר וגזר על אבו-עוואד שמונה שנות מאסר בפועל.
שופט בית המשפט העליון,
צבי זילברטל, קיבל חלקית (יום א', 8.5.16) את ערעורו של אבו-עוואד על חומרת עונשו. לדעתו, אין זה מן הראוי שבית המשפט יציב מתחם חמור מזה שביקשה התביעה. זילברטל מנמק:
"נכון כי בידי בית המשפט הסמכות לקבוע את העונש (ובכלל זאת את מתחם העונש) על-פי שיקול דעתו, גם אם העונש שנגזר אינו מצוי בתוככי 'גבולות הגזרה' שתחמו הצדדים בטענותיהם. אלא שככלל אין מקום להטיל עונש חמור מזה שביקשה התביעה, בהיעדרם של פער מהותי ובלתי סביר בעליל בין העונש המבוקש לבין העונש הראוי לדעת בית המשפט, או של נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת. לעניין זה, אין זה משנה אם המדובר
בעונש קונקרטי שביקשה התביעה, או במתחם העונש, כפי שהתרחש בענייננו".
זילברטל מוסיף: "בית המשפט רשאי, ואולי אף חייב, להביע דעתו כשהוא סבור שהמתחם הנטען על-ידי המאשימה אינו הולם, אך
מכאן ועד לקביעה אופרטיבית של מתחם מחמיר יותר הדרך ארוכה, ומהלך כזה שמור למקרי קיצון נדירים של עמדה תביעתית בלתי סבירה בעליל. במקרים כאלה אף ייתכן שמן הראוי להעמיד את הנאשם מבעוד מועד על האפשרות שבית המשפט יחמיר עימו
מעבר לעמדת המאשימה על-מנת שיוכל לטעון לכך".
זילברטל גזר על אבו-עוואד שבע שנות מאסר בפועל. השופט
ניל הנדל הסכים עם זילברטל, בעוד השופטת
ענת ברון סברה שיש לדחות את הערעור. את אבו-עוואד ייצג עו"ד מוטי יוסף, ואת המדינה - עו"ד חיים שוייצר.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
