בית המשפט העליון אינו צריך לדון במדיניות הממשלה, ואם יש חוסר בהירות בנוגע לחוק - פרשנותו צריכה להינתן בידי הכנסת ולא בידי בג"ץ. כך אומר שר החקלאות,
אורי אריאל, בראיון ל"עורך הדין", בטאון לשכת עורכי הדין.
"אין מצב שהכל שפיט", אומר אריאל. "אפילו שופטי בית המשפט העליון בעצמם לא חושבים שהכל שפיט. הם חושבים שהרבה מאוד נושאים שפיטים, אבל לכל אחד מהם יש קו אדום. כל מה שקשור למדיניות לא צריך להידון אצלם. כשהכנסת מחוקקת חוקים ומשהו לא ברור לה, היא אולי צריכה לתת את הפרשנות, אבל כל מה שקשור למדיניות זה רק בידי המחוקקים. זה צריך להיות קו ברור. לפעמים, לדעתי, יש חריגה".
לצד זאת, דוחה אריאל - שהיה חבר בוועדה לבחירת שופטים - את הטענה כאילו נבחרים שופטים המשתייכים לאליטה מסוימת. "הבעיה שלנו בוועדה הייתה שהיו המון מועמדים מצוינים ולא מספיק מקומות. זה לא שבחרנו בכוונה תחילה מאליטה מסוימת, ממש לא. היו לנו מועמדים מכל המינים, למעט אולי ממגזר העולים החדשים, אבל איש לא אמר ולא אומר שאין בעיה. אני יכול לומר לך שכל האנשים שהיו מעורב בבחירתם הם אנשים ראויים בכל קנה מידה".
בנושא המדיני מציע אריאל (
הבית היהודי) להתקדם בכיוון של מה שהוא מכנה "שלום כלכלי": לדאוג לפלשתינים למים, חשמל, ביוב, גז וכבישים. צעדים אלו לא יעצרו את גל הטרור, הוא מדגיש, אבל יש לעשותם בצורה חד-צדדית כדי לבנות אמון, ובמקביל - להפנים בקרב הפלשתינים את התפיסה ש"אנחנו נהיה כאן כל הזמן". לדעת אריאל, בתהליך ארוך ניתן יהיה להגיע בצורה זו לשלום עם הפלשתינים.
אריאל תומך בעמדתו של חברו לסיעה, שר החינוך
נפתלי בנט, לפיה אין לכפות על החרדים את לימודי הליבה, אלא להגיע איתם להסכמה בתחום זה. "זה לא ילך בכוח, וחבל מאוד על הנסיונות שנעשים בכיוון זה, נסיונות שהייתי מכנה אותם כמעט מטופשים. יש כאן מגזר שגדל בצורה כזו מאות ואלפי שנים, ואתה לא יכול לבוא ביום אחד ולריב איתו. תדבר איתו, תשכנע, תקרב ותעשה תוכניות מתאימות. מה שקורה כרגע מוביל רק לריב ומדון".