בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ועדת הכספים אישרה (יום ב', 5.12.16) את העברתם של 552 מיליון שקלים בין ובתוך סעיפי התקציב השונים. ההעברות התקציביות שאושרו הם חלק מהעברות רבות לקראת תום שנת הכספים 2016. מבין השינויים התקציביים שאושרו, 426 מיליון ש"ח ב'הרשאה להתחייב' למשרד הבריאות כחלק מההתחייבויות לקראת הקמת בית החולים אסותא באשדוד ועוד 213 מיליון ש"ח ב'הרשאה להתחייב' למשרד הרווחה, בין השאר למטרת מיגון מוסדות רווחה, שיפוצים והצטיידות במערכות לטיפול בנוער, שיפוץ לשכות רווחה ועוד. בחלק מההעברות התקציביות מדובר בהעברת עודפים תקציביים מ-2015 ל-2016 בגין עודפי שנוצרו בסעיפי תקציב מסוימים או בגין פרויקטים שהשלמתם נמשכת ב-2016 ועשויה אף להימשך אל תוך שנת הכספים 2017.
להלן פירוט ההעברות התקציביות שאושרו:
1.34 מיליון ש"ח לרשויות פיקוח. מתוכם 700 אלף ש"ח לרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן לאכיפה של התקנות לקידום התחרות בענף המזון וכן 187 אלף ש"ח לתקצוב הוצאות השכר של הרשות בהתאם לביצוע בפועל, 455 אלף ש"ח לרשות להגבלים עסקיים לתגבור הוצאות התפעול.
246.4 מיליון ש"ח למשרד הרווחה, בין השאר למטרות הבאות: 68 מיליון ש"ח למיגון מוסדות רווחה, 60 מיליון ש"ח להארכת תוכנית 'אשלים' הנותנת מענה לבני נוער בסיכון, 54 מיליון ש"ח לשיפוצים, בנייה והצטיידות במערכת חסות הנוער ועוד 30.7 מיליון ש"ח לשיפוץ לשכות רווחה וכספים נוספים לפרויקטים נוספים.
473 מיליון ש"ח למשרד הבריאות לצורך תשלום מענק ההקמה של בית החולים אסותא באשדוד, זאת בהתאם לביצוע בפועל.
22.5 מיליון ש"ח למטה לביטחון לאומי בעקבות עודפי תקציב בגין פרויקטים שנמשכים ותוכניות שלא אושרו טרם אישור התקציב בסוף שנת הכספים 2015 ושיצאו לפעול בעיקר ב-2016.
10.2 מיליון ש"ח למשרד הכלכלה - עודפי תקציב מ-2015 ל-2016 בתחומי התפעול של המשרד, בהכשרות המקצועיות, לרבות במימון קורסים והכשרות, במינהל אכיפת חוקי עבודה ועוד.
2.01 מיליון ש"ח למשרד התיירות - עודפי תקציב המועברים מ-2015 ל-2016 שנוצרו בפרויקטים של שיווק תיירות לישראל.
8.7 מיליון ש"ח למרכז למיפוי ישראל - העברת עודפי תקציב מ-2015 ל-2016 שנצברו בחלק מפעולות המיפוי שמבצע המרכז.
הכסף מאחורי עבודת הביקורת
ועדת הכספים את תקציב מבקר המדינה לשנים 2017-2018: 726 מיליון ש"ח לשתי שנות התקציב ● גפני: "ועדת הכספים תסייע לעבודתו החשובה של המבקר ככל שהדבר יידרש"
▪ ▪ ▪
ועדת הכספים אישרה את תקציב משרד מבקר המדינה לשנים 2017-2018. סה"כ התקציב לשתי שנות התקציב יעמוד על 726 מיליון ש"ח, 358.8 מיליון ש"ח ב-2017 ו- 368.1 מיליון ש"ח ב-2018. תקציב המבקר מאושר בהליך נפרד מתקציב המדינה הכולל בדומה לתקציב הכנסת וועדת הבחירות המרכזית, כולם גופים השומרים על עצמאותם. חברי ועדת הכספים הביעו תמיכה במבקר, בצוותו ובעבודת הביקורת שהוא מבצע ואף הביעו נכונות לקדם בחקיקה מהלכים לחיזוק היכולת הביצועית של המבקר וקראו "לתת למבקר שיניים" ולוודא שהמלצותיו מיושמות ושכשלים שנמצאו במסגרת עבודת המבקר לא יחזרו על עצמם.
סה"כ עובדים במשרד המבקר: 591, הוצאות ניהול ומטה עומדות על 30.7 מיליון ש"ח ב-2017 ו- 32.4 מיליון ש"ח ב-2018, עקב צפי להתייקרויות העסקת עובדים נוכח הסכמים קיבוציים במשק וכן נוכח הכוונה לקלוט עובדים חדשים. תקציבי ביצוע הביקורת ב-2017: 145.8 מיליון ש"ח וב-2018: 150.9 מיליון ש"ח. תקציב נציבות תלונות הציבור ב-2017: 40.2 מיליון ש"ח וב-2018: 41.5 מיליון ש"ח. תקציבים נוספים קשורים להמשך עבודות הנובעות מהמעבר לבניין החדש, פעולות בתחומי המחשוב וכד'.
מבקר המדינה, יוסף חיים שפירא, אמר שהוא ממליץ על "הקמת ועדת שרים בממשלה לענייני ביקורת המדינה, לצורך יישום המלצות המבקר בנושאים שנבדקו ושהוגשו בגינם דוחות ביקורת". לגבי חושפי שחיתויות אמר: "אנחנו מקדמים מהלכים רבים ובמיוחד בשמירה על מקום העבודה שלהם לאחר חשיפת השחיתות וכל ההיבטים השונים הכרוכים בטיפול בחושפי השחיתויות".
מנכ"ל משרד מבקר המדינה: אלי מרזל: "התקציב מבטא את תוכניות העבודה, את כל תחומי הביקורת, כולל מימון מפלגות, הוצאות תפעול, הכשרת עובדים וכן טיפול באלפי פניות הציבור שמגיעות אלינו. תחום שאנחנו פועלים לשפר כל הזמן. המעבר לבניין החדש, על כל עבודות הבינוי וההתאמות הנדרשות, אנחנו נעמוד בכך במסגרת התקציב כפי שהיה עד כה בתקציב הקודם. יש גידול בעלויות השכר ב-2017 ו- 2018 בגלל הסכמים קיבוציים ואנחנו משריינים כסף לכך. התקן של מספר העובדים המאושר ע"י ועדת הכספים (הוועדה משמשת ועדת שירות של מבקר המדינה כמו בגופים נוספים (א"ק)): 591 עובדים, בפועל 545 עובדים".
ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "אחרי השריפה האחרונה יש בעיה באכיפת המלצות המבקר, ראינו שלא יושמו כל המלצות המבקר בעקבות השריפה בכרמל וזה דוגמה שאם היו מבצעים ההמלצות אולי היינו עומדים במקום אחר. וכך גם בצוק איתן, מה שלא ביצעו ממלחמת לבנון השנייה ומה הפערים. לכן יש חשיבות לחיזוק זרועות הביצוע והאם בשטח מבצעים ההמלצות והאם כשמתחלף שר ומנכ"ל ממשיכים ביישום המסקנות".
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "ממשלת ישראל לא הקימה ועדת שרים לענייני יישום דוחות מבקר המדינה וזה מצטרף לכך שליקויים שנמצאו בפעולות הביקורת לא מתוקנים. יש לפעול לסיוע מלא לחושפי שחיתויות. יש לעט חושפי שחיתויות שמסתובבים בארץ בתחושה קשה שהם לבד מול המערכת".
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "אם צריך נקדם חוק שייתן 'מקל וגזר' בידי מבקר המדינה. לא ייתכן שהוא מגיש מסקנות והמלצות והדברים לא מיושמים בשטח".
יו"ר ועדת הכספים גפני: "אני מוקיר את מבקר המדינה ואת צוותו ומעריך את עבודתם. עבודת המבקר חשובה מאוד להבטחת תקינות עבודת מוסדות המדינה השונים. עם זאת, צריך להקפיד על הפרדת הרשויות. אולי נדרש לתת יותר שיניים כשהבעיות מאוד חריגות ולא מטופלות, אך יש לוודא שקיימת הבחנה בין הרשות המחוקקת, המבצעת ולבין מבקר המדינה. שמבקר המדינה יאמר לנו מה צריך לשנות בעניין הזה ואנחנו נסייע. נקדם שינויי חקיקה לצורך חיזוק מוסד המבקר ככל שהדבר יידרש".
גובשו הסכמות עם ועד העובדים
ועדת הכספים אישרה את בקשת מנכ"ל הכנסת לקיים מנגנון ועדות איתור לאיוש 4 משרות בכירות בכנסת ● זאת לאחר שהושג סיכום בנושא בין מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ' לוועד עובדי הכנסת בראשות הודיה קין
▪ ▪ ▪
ועדת הכספים אישרה את בקשתו של מנכ"ל הכנסת, אלברט סחרוביץ', לאפשר לו להפעיל מנגנון של 'ועדות איתור' לאיוש ארבע משרות בכירות בכנסת. זאת לאחר שבתום הדיון הקודם, הורו היו"ר גפני וחברי הוועדה למנכ"ל הכנסת ולוועד העובדים, להידבר ביניהם ולהגיע להסכמות בנושא נוכח חילוקי הדעות ביניהם. מחד-גיסא, המנכ"ל סחרוביץ' ביקש לקיים ועדות איתור לגבי 8 משרות ואילו ועד העובדים מצידו הביע התנגדות נחרצת לשינוי המנגנון הקיים של מכרז פנימי ולאחריו מכרז חיצוני במידה שלא נמצא מועמד ראוי מתוך הכנסת. כאמור, בדיון היום אישרה הוועדה לקיים את מנגנון ועדות האיתור לגבי ארבע משרות: דובר ומנהל חטיבת תקשורת וקשרי ציבור, מנהל החטיבה לקשרים בינ"ל (תפקיד חדש שאינו מאויש), ראש אגף טכנולוגיה ומחשוב ומנהל המוזאון (משרה חדשה).
בתחילת הדיון הציג מנכ"ל הכנסת, אלברט סחרוביץ', את ההסכמות שהושגו בינו לבין ועד העובדים וציין, כי לבקשת גפני וחברי ועדת הכספים הוא חזר וישב עם ועד העובדים ו"הגענו להסכמה שמנגנון ועדות האיתור יופעל לגבי 4 משרות, 2 מתוכן אינן מאוישות כעת; מנהל חטיבה חדש ומנהל המוזאון". עם זאת ציין סחרוביץ': "לא זנחתי את תקוותי לשנות את דרך בחירת כל שכבת ההנהלה הבכירה של הכנסת. עם זאת, ייתכן שיש אכן מקום לבחון את הנושא, תחילה לגבי 4 המשרות האלה. בכל מקרה סוכם שאם וכאשר אראה לנכון להפעיל את הכלי הזה של ועדות איתור גם בעתיד לגבי משרות נוספות הנושא ייעשה בהידברות עם ועד העובדים ובהסכמת ועדת הכספים. בכל-מקרה תחולת האישור היא על הכנסת ה- 20 עם אפשרות של יו"ר הכנסת בשבתו כנציב שירות המדינה בכנסת, לבקש מוועדת הכספים להאריך את המנגנון הזה גם לכנסת ה- "21.
עוד על-פי הסיכומים שהושגו ושאושרו בוועדה: כהונת נושאי המשרה שייבחרו בוועדות האיתור תהיה לארבע שנים עם אפשרות הארכה ע"י מנכ"ל הכנסת לארבע שנים נוספות. ככל שבמהלך הכנסת ה- 20 וה-21 יחולו שינויים במנגנוני בחירת מועמדים לתפקידים שונים בכלל שירות המדינה, אימוץ שינויים אלה בכנסת ייעשה תוך התייעצות עם ועד העובדים.
יו"ר ועד העובדים, הודיה קין: "המנגנון המוצע כעת הינו פרי פשרה שהושגה בינינו לבין מנכ"ל הכנסת וכמו בכל פשרה, שני הצדדים מוותרים. עם זאת, אנחנו עדיין מחזיקים בהתנגדותנו העקרונית להפעלת ועדות איתור וסוברים שדרך המלך לבחירת מועמדים, שאותה גם ציין מבקר המדינה, היא קיום מכרז פנימי ופומבי. אלא שעל-מנת לקיים יחסי עבודה טובים ואפשר קידום יוזמות טובות למען העובדים הסכמנו להגיע להבנות". קין הדגישה, כי מבחינת ועדת העובדים, הדבר אינו מהווה תקדים לבאות ובצידה שהדבר יעלה שוב, זה ייבחן עם העובדים. כבר בדיון הקודם הבענו את החשש מזליגה של המנגנון הזה גם לתפקידים אחרים. ההסכמות בינינו לבין המנכ"ל כוללות זכות וטו של העובדים, כך שלא תובא לדיון כל בקשה אחרת בנושא ללא הסכמת ועד העובדים בתפקידים שאינם בהנהלה הבכירה". יו"ר הוועדה הוסיפה, כי "עתה עלינו לבחון כיצד לשמר את המוטיבציה של העובדים שנפגעת מאוד ממהלכים כגון זה וכיצד לייצור כלים לעידוד המוטיבציה שלהם". קין הודתה ליו"ר הוועדה גפני ולחברי הוועדה "על התמיכה, על האכפתיות ועל האמון שהביעו בעובדי הכנסת".
נושא שהועלה בדיון ע"י חברי הוועדה היה נושא איוש מנהל מוזאון הכנסת לכשיוקם. גפני וחברי כנסת נוספים סיפרו שקיבלו פניות מאנשי המועצה המייעצת בנושא ושאלה טענו בפניהם, כי כבר יש פרויקטורית שאחראית על הקמת המוזאון ומדוע למנות ועדת איתור ולא לאפשר לה להמשיך בתפקידה גם לאחר הקמת המוזאון. סחרוביץ' השיב כי הוא נפגש עימם וכי "דווקא לאחר שנפגשתי עימם הגעתי למסקנה שהם מוטים לטובת העובדת. היא פרויקטורית ולא מנהלת מוזאון. לא הייתי מעורב בנושא וכל מי שנועצתי עימו בנושא אמר שבמיוחד במשרה זו ראוי להתחיל עם מנגנון ועדת איתור. נוכחתי לראות שאנשי המועצה פונים אלי שלא מתוך שיקולים מקצועיים ולכן החלטתי שאיש מהם לא יישב בוועדת האיתור. זו גם הסיבה שמלכתחילה לא רציתי ללכת על הרפורמה הזו בחלקים אלא בבת אחת, מתוך הבנה שיש מי שעושים לובי לעצמם. האחריות שלי איננה לרצות את חברי המועצה, הם מוטים". יו"ר ועדת הכספים גפני, הודיע כי ייפגש עם המנכ"ל לאחר הישיבה על-מנת לדון בבקשת חברי המועצה לכלול בוועדת האיתור נציג מטעמם. ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הביע תמיכה במנכ"ל הכנסת: "זה שהיא שם ועושה עבודתה היטב זה יפה ואני לא מכיר אותה, אך צריך שם משיהו בעל סמכות". עם זאת קרא לסחרוביץ' "לאפשר לנציגי המועצה לשבת בוועדת האיתור". "אנחנו חברי האופוזיציה בוועדה מקבלים את ההסדר אליו הגיעו המנכ"ל וועד העובדים" אמר לוי.
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) שבדיון הקודם הביע התנגדות עקרונית למהלך אותו מקדם המנכ"ל, בירך הפעם על ההבנות עם ועד העובדים: "זו דרך המלך לדברים האלה. בעניין המוזאון הבקשה שלנו כאופוזיציה בוועדה, שנציג מועצת המוזאון יישב בוועדת האיתור. אין חשש שזה ייפגע בתהליך".
היועצת המשפטית לוועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק, הציגה את מנגנון ועדת האיתור עליו הוסכם הקובע, כי בוועדות האיתור ישבו המנכ"ל, אחד משלושת המשרות הבכירות הכפופות ליו"ר הכנסת (מזכירת הכנסת, היועץ המשפטי או קצין הכנסת, שאחד מהם ימונה ע"י יו"ר הכנסת לכל ועדת איתור ספציפית) ושלושה נציגים חיצוניים בהתאם לסוג התפקיד: גורם בכיר בשירות המדינה, גורם מקצועי רלוונטי למשרה מהאקדמיה או מהאיגודים המקצועיים הרלוונטיים.
בתום הדיון ולאחר שהוועדה אישרה את הבקשה, שב גפני והודיע, ש"אחרי הישיבה אני אשב עם המנכ"ל על-מנת לבחון את סוגיית מנהל המוזאון וועדת האיתור לבחירת המועמד לתפקיד".
ועדת הרפורמות אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגברת התחרות באשראי הקמעונאי ▪ הבנקים החברתיים יוכלו להציע את שירותיהם לחברי האגודה ולקרובי משפחתם מדרגה ראשונה ▪ ההון העצמי המינימלי להקמת בנק חברתי יעמוד על 3 מיליון ש"ח במקום 75 מיליון (ח"כ אלי כהן [צילום: ארן דולב])
המדינה מפסידה מדי שנה 5 מיליארד שקל, מאי-שילובם בתעסוקה של אנשים עם מוגבלויות ▪ 750 אלף איש, 18% מהאוכלוסייה הם נכים או אנשים עם מוגבלויות, ורק כמחציתם עובדים. למרות המלצות ועדה מקצועית, אין עדיין גוף אחד אחראי ([צילום: איתמר לוין])
דיון סוער על חשיפת מוהלים שאינם מוסמכים לתינוקות יוצאי אתיופיה ▪ נציג הרבנות הראשית: אנו מפקחים הדוקות, גם רופאים מבצעים טיפולים בתקופת הסטאז' (המוהל רב אליהו אסולין. הושעה [צילום: יוטיוב])
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 - הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ז-2016. הוראת השעה מסדירה את חלוקת הטיפול בחומר חקירה בין הפרקליטות לבין התביעה המשטרתית. לפי הוראת השעה, ככלל, חומר חקירה בעבירות פשע, מועבר לפרקליטות, ואילו חומר חקירה בעבירות מסוג עוון וחטא מועבר לתביעה המשטרתית. בצד כלל זה רשימת חריגים שנקבעה בתוספת. מוצע לעגן את הוראת השעה כהוראת קבע ולבטל את חובת הדיווח שנקבעה בה.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ו-2016. מוצע בה לקבוע הוראות שונות בעניין חוזה שכירות למגורים, כגון תוכן חוזה השכירות ותשלומי השוכר. בנוסף, מוצעים תיקונים כלליים לשכירות (בין שהיא למגורים ובין שאינה כזו), כגון חובת המשכיר למסור את המושכר נקי מזכויות של צד שלישי.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון), התשע"ז-2016. מוצע בה להסדיר בחוק זה מספר נושאים בנוסח הקיים וביניהם: 1) הרחבת ההגדרה "נשק" כך שתכלול גם נשק לא תקין; 2) קביעת ענישה של חמש שנים כאשר מדובר בהכנה של מעשה טרור שלא ניתן להוכיח את מאפייניו מראש; 3) הבהרה לפיה סמכות האפוטרופוס הכללי לניהול חלה לגבי כל רכוש שנתפס בחילוט שיפוטי או בחילוט מנהלי, החל ממועד תפיסתו; 4) קביעה לפיה עבירה של פעולה או עסקה בנשק, בחומר מזיק או במתקן רגיש למטרות טרור, תדון בבית המשפט בפני שופט דן יחיד.
על-רקע הכוונה לפנות את תושבי עמונה, ייפגש הערב ראש הממשלה בנימין נתניהו עם רבנים בולטים בציונות הדתית, בהם הרבנים חיים דרוקמן, אבי גיסר, יובל שרלו ואלי סדן. נתניהו מבקש להרגיע את השטח.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 22), התשע"ז-2016 של ח"כ מרב מיכאלי וקבוצת חברי כנסת. על מי שעוסק בהעברת גופות למכור או להציע למכירה מוצר או שירות הקשורים במוות, לבני המשפחה האוננים של המת, אלא אם תנאי הרישיון מתירים לו לעשות כן. בנוסף, יחויב מי שעוסק בהעברת גופה ואינו בעל רישיון לעסוק בקבורה, להודיע לאדם שעמו הוא מתקשר לשם העברת המת כי הוא זכאי לקבל את שירות ההעברה ללא תשלום, מגוף שהוא בעל רישיון כאמור.
אדלשטיין אישר הבאתו להצבעה היום של חוק ההסדרה, למרות שבאופוזיציה דרשו הצבעה ביום ד' ▪ בשל השמטת הסעיפים הרטרואקטיביים - ההצבעה - בקריאה טרומית ([צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
ברוב של 60 נגד 49 חברי כנסת אישרה (יום ב', 5.12.16) הכנסת את חור ההסדרה. על שולחן הכנסת הונחה גרסה חדשה של הצעת חוק ההסדרה, וממנה נעדרו הסעיפים הרטרואקטיבים, שהחילו את החוק למפרע גם על מקומות שבתי המשפט עסקו בעניינם, בהם עמונה.
אנשי דת יהודיים, מוסלמיים, דרוזיים ונוצריים קוראים (יום ב', 5.12.16) לראש הממשלה להסיר מסדר יומה של הכנסת את הצעת החוק המכונה "חוק המואזין". הם נכחו בכינוס שנערך בכנסת אותו ארגנו חברי הכנסת יהודה גליק (ליכוד) וזוהיר בהלול (המחנה הציוני).
ועדת השרים לענייני רגולציה, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו אשרה היום תוכנית ממשלתית להפחתת הרגולציה בתחום המלונאות. את התוכנית גיבשו שר התיירות יריב לוין והצוות להפחתת הרגולציה בראשות מנכ״ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר. מטרת התוכנית היא להוריד את נטל הרגולציה העודפת המוטלת על ענף המלונאות ולהוזיל את עלויות הלינה בבתי המלון בישראל. מדובר על מהלך ראשון מסוגו מבחינת היקפו, כאשר הפחתת הרגולציה נעשית על כל ענף המלונאות בעת ובעונה אחת.
שר החינוך, נפתלי בנט ומנכ"לית המשרד, מיכל כהן, הציגו (יום ב', 5.12.16) את תקציב משרד החינוך לשנים 2017 - 2018 בפני וועדת הכספים של הכנסת. תקציב המשרד כולל תוספת של 4.7. מיליארד שקלים למערכת החינוך. תוספת חשובה זו תגדיל ותעמיד את התקציב הכולל של משרד החינוך על כ-57 מיליארד שקלים (בשנת 2016 עמד תקציב החינוך על כ-53.3 מיליארד שקלים).
ועדת הכלכלה המשיכה (יום א', 4.12.16) לדון בפרק התקשורת מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית ל-2017-2018 ("חוק ההסדרים"), ועסקה ברפורמה להגברת התחרות בשוק התקשורת הקווית. לפיהם החברות בזק והוט יחויבו לאפשר לחברות תקשורת מתחרות לעשות שימוש בתשתיות שלהן. במהלך הדיון היום אישרה הוועדה את הסעיפים המבקשים להקל על חברות התקשורת לפרוס תשתית, כך שיוכלו לעשות זאת בהליך של פטור מהיתר בנייה למתקני התקשורת התת-קרקעיים, עם זאת טרם אישרה את הסעיפים העיקריים של הרפורמה בשל המחלוקת באשר למנגנון קביעת המחיר שתשלם הוט עבור השימוש בתשתית של בזק.
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
