228 תיקים בחודש על התחזות

הוועדה המשותפת קיימה (יום ב', 6.2.17) דיון נוסף בהצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונותני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, לקריאות שנייה ושלישית. במהלך הדיון המשיכו הח"כים לדרוש תשובות בנוגע ליישום החוק, השימושים במידע ואבטחת המידע השמור במאגר, סקרי סיכונים לתרחישי דליפה מהמאגר ושימושים שונים בתעודות הזהות.

סנ"צ גלעד בהט, ראש מדור חקירות אח"ם במשטרת ישראל הציג נתונים הנוגעים לניסיונות התחזות על-ידי תעודות זהות מזויפות, "רק בחודש ינואר השנה נפתחו 228 תיקים על התחזות ושימוש מזויף בתיעוד. מתוכם עברנו עד כה על 140 תיקים. במעל 50 תיקי חקירה נעשה שימוש בתעודת זהות מזויפת לצורך כניסה לישראל או עסקות אזרחיות כמו קניית רכב והן מול המשטרה שאדם נתפס ומנסה להתחזות לאחר ע"י תעודה או תמונה לא שלו. זו תופעה שכיחה".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הגיבה לדברים: שלוש שנים וחצי אנחנו מקבלים נתונים והדבר לא צף. זו תמונה מפחידה. בנוסף, שמענו לאורך כל הדרך שהמוטיבציה של המשטרה לקיים מאגר טביעות אצבע קיימת ברקע, ולכן חשוב לקבל על כך התייחסות".

לשאלת יו"ר הישיבה, ח"כ אורי מקלב, האם התבצע סקר סיכונים לדליפה מהמאגר ואיך מתכוננים להתמודד עם דליפה, השיב מאיר גופשטיין מהרשות הביומטרית כי "עוד טרם הפיילוט, מי שמיפה את הסיכונים היו גורמי הביטחון והממונה על היישומים הביומטריים במשרד רה"מ. מיפוי האיומים והסיכונים מתעדכן מעת לעת עם החטיבה לסיכול איומי סייבר בשב"כ". הוא הציע לחכות לתשובת ראש השב"כ לנושא האבטחה.

יואב זקס, ראש חטיבת טכנולוגיות בלוט"ר, שהשתתף בדיוני הוועדה המייעצת: "היוזמה ללכת לכיוון מאגר והקמתו כאמצעי למנוע הרכשה כפולה נולד מהדחיפה של הגופים הביטחוניים. אותם זייפנים מומחים שיצליחו להכניס טביעות אצבע ייעצרו רק במאגר". בהתייחסו לחשש מדליפת מידע אמר כי "המאגר לא יכול לדלוף על דיסק אחד, אבל יכול לקרות מצב שכמה רשומות מתוכו ידלפו. על זה לא נעשה סקר סיכונים. הערכתנו היא שגם במקרה הכי גרוע, עדיין יהיה יותר טוב מהמצב הנוכחי, אבל אני לא יכול להגיד במדויק כי לא נעשה סקר סיכונים לנקודה הזו".

פרופ' אלי ביהם מהתנועה לזכויות דיגיטליות אמר כי "החוק ברור מאוד לגבי מהי תעודה תקפה, ואין שום דרישה שהשבב האלקטרוני יעבוד, לכן המאגר אינו נותן ערך מוסף בהשוואה למתכונת הישנה כי עדיין אפשר לקבל תעודת זהות חדשה אם הצהרת על אבידה, והתעודה הישנה נשארת בתוקף במובנים רבים. אדם שיראה בפני מבקש ת"ז עם תמונה ברורה עליה, המבקש יהיה חייב לקבל אותה ואפילו אם היא מבוטלת, זאת מכיוון שאין לו דרך לבדוק את הרכיב האלקטרוני שעל גבי התעודה. בעניין זה המאגר לא נותן שום ערך מוסף לגופים שאין להם יכולת לקרוא את החלק האלקטרוני".

יורם אורן, יועץ למאגר הביומטרי, ציין בתגובה כי "תעודת הזהות נבנתה לשורת מקרים שהגורם החזותי הוא רק אחד מהם. יש סימני ביטחון מתקדמים יותר. יש מדרג שלם של מקרים והמקרה הספציפי של זיהוי אדם שלם בתעודה נלקח בחשבון ונבנו לו מענים. התווספו אמצעים טכנולוגיים שאוכפים את המידור והתעודה נבנתה כך שאפשר לבדוק אותה ללא חיבור למאגר מידע".

מאיר גופשטיין מהרשות הביומטרית השיב לשאלת ממלא-מקום יו"ר הוועדה ח"כ מקלב לגבי עלות המאגר הביומטרי: "12 מיליון שקלים בשנה, שהם 7% מכלל הפרויקט. מתווה השר החדש משית עלות חד-פעמית נוספת של ארבעה מיליון שקלים". לשאלות הח"כים על השימוש במידע, אמר גופשטיין כי "בתקופת הפיילוט אין העברה של אף מידע לאף גורם. המשטרה ביקשה לבחון את יכולות המאגר שלנו לתת מענה לשאילתות זיהוי. ערכנו בדיקות במהלכן המשטרה העבירה טביעת אצבע והרצנו מול המאגר הסינטטי והם יכלו להעריך אם המאגר יוכל לתת תשובות והציון היה טוב מאוד. המאגר נותן מענה מספק- יכולת זיהוי המנועים ויכולת האימות מספיקה למענה למשטרה".

מקלב הגיב לדברים: "כאחד מהוותיקים בכנסת, אני יודע איך בחוקים אחרים כולל במלחמה בהון השחור דיברו על כך שהמידע הוא על מקרים קיצוניים ועם הזמן השימושים נשאו את שם הלבנת הון לשווא". ח"כ מקלב ביקש לבחון שוב את תוקפן של תמונות הפנים: "זה מדאיג שבגיל 70 והלאה אדם יידרש להחליף תמונה כל חמש שנים. בגיל מבוגר הפנים אמורים להשתנות פחות והשאלה אם נישאר בהגבלה של חמש שנים או שאז תעודות הזהות יהיו לתוקף ארוך יותר של 10 שנים. אם אין נתונים - נקבע שמגיל מסוים מחליפים אחת לעשר שנים".

בדיון השתתפו גם נציגי פרלמנט נוער מדעי ירושלמי והציגו מספר דגשים לוועדה בנוגע למאגר הביומטרי ותעודות זהות חכמות. נציגת הפרלמנט, חנה ברנשטיין אמרה במלך הדיון כי "הוועדה קוראת לעורר באופן מידי מודעות בנושא התעודה והמאגר הביומטריים בקרב תלמידים המנפיקים השנה תעודות זהות ברחבי הארץ". עוד אמרה בנושא כי "הם פונים למשרד החינוך להגן על זכויות התלמידים ולאסור על מוסדות חינוך לעודד את צירוף התלמידים המנפיקים תעודות זהות למאגר הביומטרי עד לגיבושו של החוק".

היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד נירה לאמעי-רכלבסקי, הבהירה כי בדיוני הצעת החוק צריך יהיה להידרש לשאלה איך לקבל הסכמה מדעת של קטינים בני 16 לתת או לא לתת את טביעות אצבעותיהם למאגר.

בסכמו את הדיון אמר היו"ר: "מיצינו את הדיון העקרוני במתווה החדש שהציע שר הפנים ומי שלא הסכים נשאר בדעתו שהצעת החוק מיותרת. נחזור לממשלה ונדרוש לדעת האם ההצעה הממשלתית תקפה. בישיבה הבאה, לאחר שנקבל תשובות על כל השאלות נתחיל בקריאת נוסח החוק".