הויכוח האידיאולוגי-ציבורי בעקבות פרסום מאמרו של יוסי קליין בהארץ - מאמר במסגרתו העז הוא לטעון שאנשי הציונות הדתית מסוכנים יותר ממחבלי החיזבאללה - מסרב לשכוך והוא מתעצם, מיום ליום. בתגובה למכתבם של אורנה ומשה גן-צבי שפורסם בהארץ, בדבר ביטול מינויים לעיתון זה בשל מאמרו זה של קליין, פרסם העיתונאי, גדעון לוי, מאמר תגובה ובו כתב בין היתר כי: "לא היה לכם נעים לקרוא את תיאוריה של עמירה הס ושלי על הכיבוש. אתם, שפעילים ב"רוטרי ישראל", שבאתם מ"העולם העסקי", שגאים כל כך בילדיכם ו"בהתיישבותם ביהודה ושומרון", שבנכם התחנך במכינה בעֵלי, שנכדותיכם נושאות בגאווה את שם המשפחה שטרית; אתם, שכל כך מרוצים מעצמכם, מהערכים שלכם, מהילדים שלכם ומהמוסר שלכם - לא ראוי לבקש שתקראו אמיתות שאינן נעימות לכם. זה פשוט לא מגיע לכם".
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
