הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן סיירה בחלקת הילדים בבית הקברות סגולה שבפתח תקוה. בסיור השתתפו אנשי החברה קדישא, נציגי משרדי ממשלה ובני משפחות הנעלמים. עם ההגעה לחלקה א' ולאחר שנראו עשרות קברים זהים, אשר על מופיעים שני שמות נפטרים, הסביר יהודה מושקוביץ מנהל בית העלמין כי בזמן הקבורה נטמנו הילדים ללא קבר וללא סימון. לפני מספר שנים, על-מנת לכבד את זכרם של הנפטרים נבנו מצבות קטנות ונרשמו שמותיהם של הילדים שנקברו באותה השורה על-פי הרשומים בספרי הקבורה. משמעות הדבר שאין שיוך ודאי של המצבה לילד הקבור מתחתיו.

נציגי המשפחות סיפרו כי לאחר שנחשף סיפורו של הרב עוזי משולם בחג הפסח. זמן קצר לאחר מכן בערב חג השבועות הגיעו טרקטורים, חפרו וסדרו את הבטון והמצבות כדי שיוכלו להגיד שיש קברים. אנחנו היינו פה וראינו שלא היה פה כלום, רק אדמה וחול - אמרו נציגי המשפחות.

יושב-ראש הוועדה, ח"כ נורית קורן, אמרה: "לאור הממצאים שנחשפנו אליהם במהלך הסיור בשטח ייתכן שיהיה צורך בפתיחת שני קברים סמוכים על-פי הצעת החוק אותו יזמתי בנושא איתור קברים ופתיחתם". במהלך הסיור, ביקשה קורן מנציגי החברה קדישא לסמן את הקברים בצורה ברורה במטרה לסייע ולהקל על בני המשפחות שמבקשים למצוא את מקום הקבורה של בן משפחתם, כפי שקבעה ועדת החקירה הממלכתית, בפרט לאור העובדה שחלק מהמשפחות נחשפו למידע על אודות מקום הקבורה רק עם פתיחת הפרוטוקולים.

ד"ר רפי שובלי מעמותת "אחים וקיימים" התקשה לקבל את הסבר החברה קדישא ושאל: "איפה עוד בארץ יש שורות כאלו שאינם מתאימים לקברים?". שובלי אף הראה תמונה של המקום משנות התשעים בה נראים שברי מצבות ללא סימון מוגדר של הקבר וללא שמות הנפטרים. ד"ר הלל שמריהו אמר לח"כ קורן: "אם תחפרי לא תמצאי כלום, זה הכל בלוף".

מנחם יצהרי חתוכה סיפר על מאמציו למצוא את חלקת הקבר של אחיו שלא היה רישום על קבורתו בבית העלמין. הוא סיפר כי רק לאחר שאמר שוועדת החקירה שלחה אותו לבית העלמין שלף מנהל בית הקברות אוגדן קטן והפנה אותו לנקודה בה טען נמצא הקבר. "בשנת 1995 הייתי פה, היה רק עמוד ברזל קטן, בקשתי לעשות בדיקת דנ"א, אך אמרו לי במכון שאין להם את הציוד להפיק דנ"א כי מדובר בילד, אבל אם אשלם, ישלחו את העצמות לבדיקה בחו"ל.

ד"ר נורית בובליל מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר אמרה כי לאור העובדה שהמצבות אינן מתעדות אחת לאחת, אם כבר פותחים את הקברים, צריך לחשוב, אולי על פתיחה יותר רחבה. בובליל הוסיפה ואמרה כי חשוב לעשות תיאום ציפיות, הבדיקות אורכות זמן, הדנ"א במצב קשה, מולקולות לא שלמות, ועצמות ילדים מתפרקות במהירות רבה יותר. היא הוסיפה והדגישה כי המעבדה במכון לרפואה משפטית מחזיקה את שלוש השיטות להפקת דנ"א וכי יש ברשותה את הציוד מתקדם ביותר להפקת דנ"א. והמעבדה מוסמכת ונמצאת בפיקוח בינלאומי. לגבי התמיהה על חוסר ההצלחה להפיק בעבר דנ"א, הסבירה כי אומנם כשעושים הפקת דנ"א אפשר להפיק אותה מכל רקמה, אך יש שוני בחיפוש ממצא ארכיאולוגי, שבו לא חשוב שהתוצאה תהיה מדויקת בתיארוך או בתיאור לבין ניסיון להוכיח שיוך משפחתי ברמת ודאות מאוד גבוהה.

עו"ד מאיר ברודר, יועמ"ש משרד הבריאות, אמר כי למכון יש את הידע והכלים אך הזיהוי תלוי במצב העצמות והרקמות. אולם למרבה הצער נראה שלמרות הטכנולוגיה המקדמת הסבירות לזיהוי לא גבוהה. ברודר התייחס לבדיקה שנעשתה בשנות התשעים לאחר שהוצאו עצמות מעשרה קברים. ואמר כי בשלושה מהקברים נמצא שלד אחד, ובשבעה נמצאו מספר שלדים של ילדים. למעט שלד אחד, לא הצליחו להפיק דנ"א וזאת גם לאחר שליחת הרקמות למעבדה באנגליה.

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) אמרה כי הסיור היה לא קל. "נדהמתי מהדברים ששמעתי. ההסדרה שנעשתה בשנות התשעים משאירה סימני שאלה גדולים". היא הוסיפה ואמרה כי המחנה הציוני יתמוך בחקיקה ובכל צעד לגילוי האמת.

אורית מסמי, סמנכ"ל פורום חברות קדישא, התייחסה לספר הקבורה של בית העלמין ואמרה כי בכל ספר הוצגו הרישומים בצורות שונות ולכן לא מפתיע שחלק ממנו מודפס וחלק רשום בכתב יד. היא הדגישה כי הפורום, ישתף פעולה ככל האפשר בכפוף להנחיות הלכתיות של הרב יעקב רוז'ה.

יו"ר הוועדה קורן סיכמה את הסיור ואמרה כי במקביל לקידום הצעת החוק לפתיחת הקברים חשוב ביותר, לנסות ולאתר מה קרה עם הדגימות שנבדקו בעבר, אולי נצליח באמצעים הטכנולוגיים החדשים, להפיק ולשייך את מה שלא הצליחו בעבר. עוד אמרה כי אם נמצאים איברים שנשמרו באבו כביר, צריך לבדוק האם ניתן להפיק מהם דנ"א. גם אם הם נקברו צריך להיות רישום לגבי מיקום קבורתם של האיברים". לדבריה, בכוונת הוועדה לקיים בהקדם סיור דומה גם בבית העלמין שבירושלים ובמחנה דוד שבחיפה.