ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה (יום ג', 19.12.17)לקריאה שנייה ושלישית (ברוב של 8, מול 4 מתנגדים) את הצעת החוק הממשלתית אשר מוזגה עם הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת
משה גפני ואחרים, לפיה שר העבודה והרווחה יתחשב בשיקולים הבאים במתן ביתר לעבודה ביום המנוחה: רווחת העובד, מסורת ישראל, קיום חלופה שאינה מחייבת העסקה בשעות המנוחה השבועית, ההשפעה שיש במתן היתר על אופיו של המרחב הציבורי שבו יתבצעו העבודות לגביהן מתבקש ההיתר.
כמו-כן, נוסף סעיף חמישי, בו נאמר: "או כל שיקול אחר שיש בו כדי להגשים את מהות החוק". מהות החוק לעניין זה היא המופיע בדברי ההסבר לחוק - איסור העסקת עובדים במנוחה השבועית, שלו שתי תכליות: האחת - תכלית סוציאלית, והיא לשמור על רווחת העובדים; והשנייה - תכלית דתית-לאומית - קביעת יום השבת כיום המנוחה בהתאם לצביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.
ח"כ גפני (
יהדות התורה) אמר כי החוק אינו מחייב איש מעבר למה שיש היום, וכל אחד יכול לראות את הנושא מנקודת ראותו - סוציאלית ודתית. יו"ר הוועדה, ח"כ
אלי אלאלוף, אמר כי אך מתבקש במדינה יהודית שתהיה התחשבות במסורת ישראל, ללא קשר לחילוני ולדתי, והוא אינו רואה אפשרות אחרת.
ח"כ
ישראל אייכלר (יהדות התורה), טען במהלך הדיון כי מנכ"ל משרד העבודה והרווחה אמר לו שאין בסמכותו להתחשב במסורת בעת שיקולי ההיתר ולכן מוצע התיקון לחוק. הוא ציין כי בעבר פסקה השופטת בן-פורת שאין להכניס שיקולים דתיים במעשה שלטוני. הוא הוסיף כי "עלול להיווצר פה מצב שמי שלא רוצה לעבוד בשבת, מאות אלפי משרות ייסגרו בפניו".
ח"כ
אילן גילאון (מרצ) אמר כי הוא קורא את מסורת ישראל בצורה אחרת - כאמיתות ישנות באור חדש שאינן קופאות על השמרים. "אי-אפשר להשתמש עדיין באמצעים של האלף הראשון. אי-אפשר לא להתחשב באהבת ישראל בחיילים ובאזרחים שאין להם כל רכב, ולבצע עבודות ביום ראשון. זאת לא מסורת ישראל ולא אהבת ישראל. אם אלוהים מסתכל על זה, הוא מבין שזה צורך שיש להתחשב בו".
ח"כ
אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר כי "אם כנים דבריו של גפני, אז שיעשה חוק שאי-אפשר להכריח אדם לעבוד בשבת". חברים בוועדה ענו לו כי חוק כזה כבר קיים, ולא בכך עוסק החוק. שטרן הוסיף כי הוא מתנגד לחוק משני טעמים - "החוק עלול ליצור תחושה של אנטי יהדות כי אנחנו משתמשים בכוח, וכל זה בלי להרוויח משהו מעשי מבחינת העבודות בשבת" וכן שהשיקול של מסורת ישראל כולל לא רק את שבת, אלא גם הלכות אחרות לגבי גרים, הלנת שכר, עושק וכיו"ב.
ח"כ יואב בן-צור (
ש"ס) אמר כי בכל הקשור למסורת ישראל מי שצריך להחליט מהי אינו שר העבודה, אלא מועצת הרבנות הראשית לישראל. ח"כ אלעזר שטרן דחה את הדברים ואמר כי מי שצריך לקבוע הוא התנועה הקונסרבטיבית, ששמה הוא התנועה המסורתית.
הסתייגויות האופוזיציה, בהן הסתייגות מרצ שביקשה להתחשב במסורת ישראל החילונית והסתייגות של יש עתיד שביקשה להתחשב בצרכי מי שאין לו רכב ובחיילים, נדחו כולן.