עדת המדינה במשפט רונאל פישר, ע"י, אמרה בחקירתה במח"ש, כי היא וערן מלכה אספו מידע על נשיא בית המשפט העליון דאז, אשר גרוניס. לדבריה, הם גם התכוננו למסור מידע על ניצב מני יצחקי ועל תת-ניצב אפרים ברכה, אם תיפתח חקירה נגדם.

מלכה אמר בעדותו (יום ה', 4.10.18), כי יהושע לובינסקי אמר לו שבנו, רשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי-זיו שהיה עוזרו המשפטי של גרוניס, דואג לקדם הליכים שאביו יוזם. לובינסקי הגיש תלונות על המתרחש בעיריית ראשון לציון, פישר ייצג אותו, מלכה טיפל בהן ולאחר מכן היו ללובינסקי טענות כבדות על אופן הטיפול. לדברי מלכה, כל שעשה היה לבדוק האם קיים רשם שכזה. לגבי יצחקי וברכה אמר, כי שמות אלו עלו באופן כללי בשיחות של השלושה, ללא כוונה מוגדרת.

ע"י נשאלה על "קלפים" - כלשון חוקרי מח"ש - שהיא ומלכה החזיקו למקרה שייחקרו, והעלתה את שמותיהם של גרוניס ולובינסקי-זיו. הבדיקה הייתה האם גרוניס דן בעתירות שמגיש לובינסקי האב. מלכה השיב, שהוא ופישר שוחחו על לובינסקי והלה אמר שהוא מגיש עתירות לבית המשפט העליון. הם רצו לבדוק האם הוגשו עתירות שקיבלו עדיפות, "כדי להכין את עצמנו למאבק נגדו". מלכה עמד על כך, שכל המטרה הייתה להתגונן מפני לובינסקי. "המטרה הייתה להראות שהוא לא כזה תמים כפי שהוא מתאר את עצמו. זה לא היה קשור אליהם [לגרוניס וללובינסקי-זיו]", טען מלכה.

סניגורו של פישר, עו"ד עמית בר, טען שהמטרה הייתה לאסוף מידע שלילי לצרכיהם של מלכה וע"י, וציין שעל-פי עדותה של ע"י - פישר כלל לא היה קשור לאיסוף זה, אותו ביצעו היא ומלכה. מלכה עמד על עמדתו. השופט משה סובל שאל את מלכה האם השתמש בחקירתו במידע שאסף על לובינסקי. מלכה השיב בשלילה ואמר שאינו זוכר מדוע, למרות שנחקר על הפרשה והודה בה.

בחקירתו במח"ש סיפר מלכה, כי ברכה אסר עליו להזמין לחקירה את הרב יאשיהו פינטו, במסגרת חקירה של חשד להלבנת הון רחבת היקף דרך ארגון הפשיעה של אבי גבאי. "הייתה תנועה רצינית מאוד של כסף מהחברות האלו לחצר של פינטו", אמר בחקירתו. "היו הרבה ראיות לכך". ברכה היה מחסידיו של פינטו, עד שהלה ניסה לשחד אותו. מלכה הגיב בעדותו באומרו, כי ההתעסקות בדבריו אלו אינה רלוונטית לכתב האישום ורק פוגעת בזכרו של ברכה.

"כשהגענו לחקירה של פינטו, אפי אמר לי: לא נוגעים בפינטו", אמר מלכה בחקירתו. לדבריו, לאחר התפוצצות פרשת פינטו-ברכה הוא נתן משמעות לאירועים אלו והבין אותם. בר שאל למה התכוון, ומלכה השיב שאינו זוכר; "עובדתית זה מה שהיה". בר: "אתה מנסה להגיד להם שהוא [ברכה] לא כזה צדיק?" מלכה: "זה מה שאתה אומר. אני לא זוכר". מלכה חזר על הדברים בחקירה נוספת לאחר מספר ימים. "כל מה שאמרתי הוא אמת לאמיתה. צר לי", אמר בעדותו.

בר ציין, כי שלושה ימים לפני התאבדותו אמר ברכה ליו"ר עמותת השוטרים, אושרה אסף, כי "ערן מלכה הורס לי את החיים ומספר עלי שקרים", ולאחר שיחה זו הזהירה אסף את ניצב רוני ריטמן שברכה עלול להתאבד. בר: "אני מצפה שעכשיו תגיד ששיקרת בכל הדברים האלה ובהקשרים שעשיתי". מלכה: "מצטער, אני לא יכול".

בהמשך חקירתו במח"ש אמר מלכה, כי פישר ייצג את ברכה וגבה ממנו שכר טירחה מוקטן. בר אמר, כי החוקרים בדקו את כל ספרי הנהלת החשבונות של משרד פישר ולא מצאו כל ראיה לכך. "זה מה שהיה", השיב מלכה. בר: "והרשויות לא עשו עם זה כלום". מלכה: "זו בעיה שלהן".

טענה נוספת שהעלה מלכה בחקירתו הייתה, שבשנת 2012 הביאו ברכה וניצב מני יצחקי לסגירת התיק נגד קובי כחלון - אחיו של השר משה כחלון ומי שהיה אז סגן ראש עיריית ירושלים. היו בידיו מסמכים שלטענתו הוכיחו זאת, והוא מסר אותם לחוקרי מח"ש. "בגדול, יצחקי סגר תיק לחבר שלו", אמר היום. לדבריו, היה זה תיק בו היו ראיות מספיקות ושהיה מקום להעמיד לדין את כחלון. "ברכה התבקש לעדן את חוות הדעת ועשה את זה לבקשתו של יצחקי", הוסיף.

בר הראה, כי בחקירתו טען מלכה שרות דוד סגרה - כאשר הייתה פרקליטת מחוז תל אביב - תיק נגד ראש עיריית רחובות או נגד ראש עיריית פתח תקוה, וזאת למרות שערים אלו מצויות בסמכות פרקליטות מחוז מרכז. מלכה השיב, שטעה בתום לב ושלא ניסה להפליל במכוון אנשים חפים מפשע כפי שטען בר.

אמירה נוספת של מלכה בחקירתו הייתה "איזה אומץ יש לכם להגיש את כתב האישום הזה לבית המשפט המחוזי בירושלים", בטענה שלפישר היה קשר חברי עם צבי סגל, שהיה אז שופט בכיר בבית משפט זה. בעדותו הסביר, שביטא בכך את חששותיו מפני השפעות אפשריות לנוכח התמודדותו של סגל על תפקיד פרקליט המדינה. עוד אמר בחקירתו, כי השופט גלעד נויטל רמז לפישר שהוא עומד לזכות את עו"ד יעקב וינרוט; בעדותו אמר מלכה, כי רק חזר על מה ששמע מפישר.

מלכה חזר בו מחלק מן הטענות שהטיח בניצב בדימוס ברונו שטיין, אך עמד על כך שהשתתף בפגישה בה תכננו שטיין ופישר לשבש הליכים. בר ציין ששטיין לא הועמד אפילו לדין משמעתי בעקבות טענותיו של מלכה, והלה אמר שהוא מספר את הידוע לו ואינו יודע מדוע הוחלט לסגור את התיק נגד שטיין.