"תיקוני חקיקה חיוניים החשובים למגזר העסקי ולחברות הנסחרות בבורסה מתבצעים באורח איטי ומתעכבים זמן רב מידי בצנרת החקיקה". כך טוען מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, גד סואן.
לדברי סואן, שלושה תיקוני חקיקה מרכזיים בשוק ההון - התיקון לחוק החברות, הרפורמה בשיטת החיתום והרפורמה בשיטת הדיווח של חברות ציבוריות לרשויות, בעקבות דוח ועדת ברנע, מתעכבים זמן רב מדיי בצנרת החקיקה. "כך למשל, הדיונים ברפורמה בשיטת החיתום החלו לפני כשבע שנים ומאז ועדיין אין לנו שיטת חיתום עדכנית המותאמת לצרכי השוק".
סואן מציין, כי הצעת חוק החיתום אושרה על-ידי רשות ניירות ערך והועברה על-ידי האוצר לקריאה ראשונה בכנסת כבר לפני כשנתיים, ואולם אז הוחלט לשנות בה מספר סעיפים מה שגרם לעיכוב נוסף בתהליך. בינתיים, מועלות הצעות חקיקה אחרות, כגון הכוונה לאסור על מחיר מירבי בהנפקות, שחוק חיתום חדש היה מייתר אותן.
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות ציין עוד, כי גם יישום דוח ועדת ברנע מתעכב באורח בלתי סביר. הוא הדגיש, כי כבר בשנת 2001 פירסמה ועדת ברנע את המלצותיה לשינוי מתכונת התשקיף והדיווח, אך רק לאחרונה תורגמו ההמלצות להצעות חקיקה ראשית ומשנית.
בהתייחסו לתיקון חוק החברות הזכיר גד סואן, כי עם אישור חוק החברות החדש בכנסת בראשית שנת 2000, הבטיחו ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, ושר האוצר, אברהם (בייגה) שוחט, כי ייעשה מאמץ לתקן שורה של סעיפים בעייתיים בחוק. מדובר בשורה של תיקונים מהותיים, אשר מבוססים על הערות שנתקבלו מציבור המשתמשים ועל הלקחים שנצברו מאז נכנס החוק לתוקפו.
לדברי סואן, אישור ועדת השרים לענייני חקיקה לאותם תיקונים התעכב במשך זמן רב בשל עומס הנושאים הרב שעמד בפני הוועדה ובשל חילופי השלטון. בסופו של דבר אישרה ועדת השרים לחקיקה, לפני כשנה וחצי, את הצעת משרד המשפטים לתיקון חוק החברות והצעת החוק, הכוללת תיקון בלמעלה מ-70 סעיפים שונים, הועברה לדיון לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת במאי 2002.
בינתיים התחלפה הכנסת והדיונים התחילו רק עם כינון הכנסת ה-16 במחצית 2003. מאז מתנהלים הדיונים בתיקוני החקיקה אחת לשבועיים, במסגרת ועדת המשנה, בראשות חבר הכנסת רשף חן (שינוי). סואן הדגיש, כי על אף שח"כ חן פועל במרץ רב, עדיין אין יודעים מתי יסתיים התהליך.
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות ציין, כי הרפורמות השונות כוללות תיקונים רבים שנועדו לסייע לחברות בפעילותן העסקית השוטפת. העיכוב בתרגום הרפורמות לחקיקה ראשית ומשנית פוגע בחברות. הוא הדגיש, כי התיקונים הוצעו כחלק מתהליך הכרחי של הרמוניזציה של החקיקה והתקינה לאור תהליך הגלובליזציה.
התאמה זו דרושה גם כדי למשוך חברות נוספות להירשם בבורסה בתל אביב, בין שהן חברות ישראליות הרשומות כיום רק בחו"ל ובין שהן חברות פרטיות הנזקקות לגיוסי הון. כמו כן, ישנה רתיעה אצל חלק מהמשקיעים בחו"ל מלבוא ולהשקיע בישראל במצב החוקי הנתון. "בהיעדר חקיקה מתאימה", טוען סואן, "נפגעות חברות אלה וכתוצאה מכך המשק כולו".
