חיות: ההתקפות על ביהמ"ש - קרדום לרווח פוליטי

בית המשפט העליון סופג ביקורת פוליטית הן מימין והן משמאל - מה שמלמד הוא היה ונותר עצמאי ובלתי פוליטי. כך אומרת (5.9.22) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין.

חיות אמרה: "למרבה הצער, בשנים האחרונות הולכות ומתגברות המתקפות על הרשות השופטת, והן מתעצמות בתקופת הבחירות והופכות קרדום לחפור בו לשם השגת רווח פוליטי. למעשה, אנו עדים בהקשר זה לתהליך כלל-עולמי מדאיג שניתן להגדירו כתופעה של 'שינוי האקלים' הדמוקרטי. תהליך זה לא פסח גם על מדינת ישראל והוא בא לידי ביטוי בניסיונות מסוכנים להביא לפוליטיזציה של מערכת המשפט ולשחיקת האמון הציבורי בה".

חיות הדגישה: "מן הראוי להותיר את הרשות השופטת כולה מחוץ למשחק הפוליטי. כך בימי שגרה, ובימי תקופת הבחירות על אחת כמה וכמה. אף אני, כמי שעומדת בראש הרשות השופטת, רואה עצמי מחויבת בכך - ולכן גזרתי על עצמי היום להימנע מפולמוס כלשהו הגולש לזירה הפוליטית".

לדברי חיות, "אנו השופטים רואים עצמנו מחויבים שלא לסור ימין ושמאל מ'דבר המשפט', וזוהי למעשה תמצית עיקרון העצמאות ואי-התלות השיפוטית העומד ביסוד המשטר הדמוקרטי שלנו. ברשות השופטת אין שופטים 'של ימין' ואין שופטים 'של שמאל'; אין שופטים 'מטעם' ואין שופטים 'שלנו'. יש נבחרת מצוינת של שופטות ושופטים מקצועיים ומסורים, אשר פוסקים בכל מקרה על-פי נסיבותיו, ללא מורא וללא משוא פנים, ובהתאם לעקרונות היסוד של משפטנו ובראשם שלטון החוק וזכויות האדם.

"העקרונות הללו עשויים אומנם להוביל לעתים לתוצאה שיש לה השלכות פוליטיות, שאינן לרוחה של קבוצה פוליטית כזו או אחרת, אך ההכרעה השיפוטית עצמה מבוססת על הדין ועליו בלבד. והא ראיה: פסקי הדין שניתנים בבית המשפט העליון 'זוכים' לא אחת לקיתונות של ביקורת מכל קצות הקשת הפוליטית - כך מימין ולא פחות מכך גם משמאל. בעיני, אין הוכחה טובה מזו לכך שבית המשפט היה ונותר עצמאי וא-פוליטי, ולכך שהחלטותיו ניתנות לגופו של עניין ועל-פי העקרונות שמנחים את שיטת המשפט הישראלית מאז קום המדינה ועד היום".

סער: יש ניסיון לרסק את השיטה

ראש הממשלה, יאיר לפיד, טען, כי מערכת המשפט מצויה תחת מתקפה שמטרתה להרוס אותה ובניסיון לרסק את הכבוד שרוחש הציבור לבתי המשפט. "דמוקרטיות לא נופלות; הן מורעלות, הן מתכרסמות מבפנים". לפיד הדגיש, כי הוא שותף לחלק גדול מהטענות נגד האקטיביזם השיפוטי, אך מה שקורה כעת הוא שיש מי שעושה – מסיבות אישיות – ברפורמות הנחוצות במערכת. הוא הביע תמיכה בפיצול משרת היועץ המשפטי ובחיזוק הביקורת על הפרקליטות, בפסקת התגברות של 70 ח"כים ומתוכם לפחות עשרה חברי אופוזיציה, ובהטלת עונשי מינימום.

לפיד אמר שיש לעשות את כל זאת – לאחר שיובטח "שזה לא הופך לכלי להצלת נאשמים רבי מעלה" ומתוך חרדת קודש והבנה בכך שמדובר במערכת שבלעדיה המדינה אינה יכולה לתפקד. "ההתקפות על בתי המשפט אינן מתוך רצון לתקן אותה מבפנים אלא להרוס אותה מבפנים", הוסיף. הוא תקף את התבטאויותיהם של בנימין נתניהו, יריב לוין, בצלאל סמוטריץ' ודוד אמסלם, וטען שהדברים נאמרו ברצינות גמורה ומהווים תוכנית עבודה גלויה. לדבריו, תיאוריית הקונספירציה בדבר תפירת תיקים נגד נתניהו הולכת ומשכנעת, כי מדובר בקמפיין מתוזמר וממומן.

שר המשפטים, גדעון סער, הזהיר מפני "הרס כל מה שנבנה פה ב-74 השנים האחרונות. יש ניסיון לרסק את השיטה, ולא מדובר על התבטאויות של חבר כנסת זה או אחר שצריך להדמים אותו כי הולכים לבחירות. ההצעה להעביר את סמכות הבחירה של שופטי בית המשפט העליון לממשלה והכנסת נתמכה ביוני האחרון על-ידי כל ארבע מפלגות גוש נתניהו. התוכנית הזאת תהפוך את בחירת השופטים לעוד סעיף בהסכמים קואליציוניים, ואז כל מפלגה תקבל נציג. זה אומר בפועל: שליטה של 100% של ראש הממשלה ברשות השופטת.

"המהלך השני של ההשתלטות, כפי שנאמר בגלוי, יהיה פסקת התגברות ברוב רגיל של 61 חברי כנסת. ואז מה נשאר מבית המשפט? מה כוחו להגן על האזרח? מה יכולתו לקיים ביקורת שיפוטית נגד עוולות שנגרמות? מדובר פה בעצם להצעה לשליטה טוטלית של הממשלה, למעשה של ראש הממשלה, בכל רשויות המדינה. שליטה גם בייעוץ המשפטי לממשלה ובתביעה". לטענתו, "יש פה הכשרת הלבבות למעבר למשטר אחר, למדינה שלא הכרנו - ואת זה אסור לאפשר. לביבי, סמוטריץ, בן-גביר ואמסלם יש אותה מטרה: סירוס מערכת המשפט והמרתה במערכת אחרת. מדובר בחבורת אנרכיסטים שרוצים לפרק את השיטה".

מיארה: משילות ושלטון החוק - חד הם

ראש הלשכה, אבי חימי, התייחס להתקפות של נבחרי ציבור על מערכת המשפט: "מי שבלשון חלקלקה מדבר על 'רפורמות' במערכת המשפט ועל תיקון לכאורה של מה שאינו דורש תיקון, נושא עיניו להרס של כל חלקה טובה, ולהכפפה של מערכת המשפט לדרג הפוליטי. וככה בדיוק מתחיל הכרסום בדמוקרטיה. כך בדיוק נובטים זרעי האנרכיה. כך נראית תחילתה של התפרקות ערכית".

חימי יצא נגד הקריאות מימין לשנות את שיטת בחירת השופטים ולבטל את עקרון הסיניוריטי במינוי נשיא בית המשפט העליון: "בחירת שופט לכהונתו בזכות מה שמוגדר כדעותיו המתאימות, היא בבחינת מכה אנושה לזכויות הפרט. החותר למינוי נשיא בית משפט עליון מטעמו או לרוחו, חייב לפגוש מולו חזית אחידה של כל הקהילייה המשפטית, שיאמרו כאיש אחד: לא יהיה כדבר הזה. לא נקבל מינוי מוטה, השקוע עד צווארו במעורבות פוליטית בוטה". הוא קרא לחוקק בהסכמה רחבה את יסוד החקיקה, אשר יקבע הן את סמכותו של בית המשפט העליון לבטל חוקים והן את יכולתה של הכנסת - במקרים יוצאי דופן ובצורה מדודה - לשוב ולחוקק חוקים שיבוטלו.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, אמרה כי חובתם של היועצים המשפטיים לסייע לממשלה להגשים את יעדיה ואין משילות בלא ייעוץ משפטי מקצועי ועצמאי. "משילות ושלטון החוק – חד מהם", הדגישה. היא יצאה נגד ההצעות להגדיר את היועצים המשפטיים של המשרדים כמשרות אמון של נבחרי הציבור, ואמרה שהן יפגעו בעבודת הנבחרים ובמשילות. לדבריה, חיי המעשה מלמדים, כי הטענה לפיה יש סתירה בין המשילות לבין הייעוץ המשפטי, הועצמה באופן מוגזם, שכן לרוב הקשיים נפתרים בהסכמה. מיארה אמרה כי איננה חוששת מביקורת ולא באה לשאת חן, אלא למלא את תפקידה בצורה מקצועית ועניינית.