מנכ"לים לשעבר במשרדי ממשלה: הרפורמה - סכנה למשק

50 מנכ"לים לשעבר של משרדי ממשלה ובכירים אחרים בהם, בעיקר בתחום הכלכלי, תוקפים בחריפות (30.1.23) את המהפכה המשפטית של השר יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן. בין החותמים על המכתב מצויים מי שכיהנו בממשלותיו של בנימין נתניהו, וכולם מאמצים את האזהרות של מאות כלכלנים בכירים מפני הפגיעה האנושה במשק שלטענתם תגרום התוכנית.

בין החתומים על המכתב: קרן טרנר-אייל, שהייתה מנכ"לית משרדי התחבורה והאוצר תחת ישראל כ"ץ; שאול מרידור, שהיה מנכ"ל משרד האנרגיה תחת יובל שטייניץ וראש אגף התקציבים באוצר תחת כץ; יוסי קוצ'יק, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה תחת אהוד ברק; רן קרול, שהיה מנכ"ל משרד האנרגיה והממונה על התקציבים; חיים שני, שהיה מנכ"ל משרד האוצר תחת שטייניץ; אורי יוגב, שהיה מנכ"ל רשות החברות ויו"ר הוועדה המייעצת למועצה הלאומית לכלכלה בממשלות נתניהו; רוני חזקיהו, שהיה החשב הכללי בשנים 2020-2017 (וגם המפקח על הבנקים ויו"ר הבנק הבינלאומי); ומיכל הלפרין, שהייתה הממונה על התחרות בממשלות נתניהו.

עוד חתמו על המכתב: אהרון פוגל, ירום אריאב, שלום זינגר, יעקב ליפשיץ, אוהד מראני ודוד ברודט, שהיה מנכ"לי האוצר; דוד בועז, שהיה ראש אגף התקציבים; דייוויד גילה ודוד תדמור, שהיו הממונים על ההגבלים; שוקי גלייטמן, שהיה המדען הראשי ומנכ"ל משרד התעשיה והמסחר; רענן דינור, מנכ"ל משרדי רה"ת והתמ"ס תחת אהוד אולמרט; יעקב דנון, שהיה הממונה על השכר ומנכ"ל בנק ישראל; דן הראל, שהיה מנכ"ל משרדי הביטחון והתחבורה; אלי יונס, שהיה החשב הכללי (ומאוחר יותר מנכ"ל בנק הפועלים ובנק מזרחי); יוני קפלן וטלי ירון-אלדר, שהיו נציבי מס הכנסה תחת נתניהו וסילבן שלום; אילן כהן, שהיה מנכ"ל רה"מ תחת אריאל שרון; דורית סלינגר, עודד שריג וירון ענתבי, שהיו הממונים על שוק ההון, הביטוח והחיסכון.

"קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל", נאמר במכתב. הם טוענים, גם בהתבסס על מחקרים אקדמיים מובילים, כי קיים קשר ישיר בין עצמאות הרשות השופטת והשירות הציבורי לבין האמון בכלכלת ישראל, יציבותה, דירוג האשראי שלה וגיוס ההון לענף ההיי-טק.

"אנו מביעים את דאגתנו העמוקה לנוכח מהלכי הממשלה שצפויים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי, ושלהערכתנו יגרמו לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית", הם מוסיפים. לדבריהם, ההערכה הבינלאומית ממנה נהנית הכלכלה הישראלית והאמון שנלווה אליה "חיוניים לתפקודו ולשגשוגו של המשק הישראלי, שהוא משק קטן ופתוח המקיים היזון חוזר עם הכלכלות הגדולות בעולם. הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תגביר מאוד את הסבירות לפגיעה בדירוג האשראי של ממשלת ישראל ובגיוסי ההון של חברות ישראליות".

המנכ"לים-לשעבר מרחיבים את הדיבור על ההשלכות בענף ההיי-טק: "הפגיעה ביכולת הממשלה ובחברות במגזר העסקי לגייס מקורות מימון תוביל לירידה בהיקף ההשקעות, וזו תפגע בראש ובראשונה בענף ההיי-טק הישראלי, קטר הצמיחה של המשק. פגיעה זו צפויה להתעצם לנוכח המשבר המסתמן בענף, והאפשרות שחברות היי-טק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ לגבולות המדינה. זאת ועוד, השילוב בין פגיעה בענף ההיי-טק לבין פגיעה בזכויות הפרט עקב היחלשות מערכת המשפט צפוי גם להוביל לתופעה של 'בריחת מוחות' - הגירה בעלת השלכות על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל".

הם מוסיפים וטוענים: "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. הערכה זו מבוססת על מחקרים מהמצוטטים ביותר במחקר הכלכלי... [ה]מראים שקיומו של כוח פוליטי רב בידי הקבוצה השלטת, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם עיקרי לנחשלות כלכלית... המחקרים מראים שפגיעה באיכות מוסדות השלטון היא כמעט בלתי הפיכה. שיווי משקל מוסדי תומך צמיחה הינו עדין, וסטייה ממנו עלולה להיות ארוכת טווח, שכן מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים נוטים להנציח עצמם לאורך עשורים רבים. על כן, אנו מתריעים בתוקף נגד היוזמות הנוכחיות של הקואליציה, שמשמעותן שינוי יסודי של שיטת המשטר בישראל וסכנה לעתיד המשק והכלכלה הישראלית".