|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
שבח וייס ז"ל במחנה בירקנאו [צילום: חיים צח/לע"מ]
|
|
|
|
|
שבח וייס, יו"ר הכנסת לשעבר, מת בגיל 87
|
|
נולד למשפחה פולנית-יהודית, הוא ניצל על-ידי משפחות אוקראיניות ופולניות במהלך מלחמת העולם השנייה ● היה חסיד של שימור זיכרון השואה וקידום הפיוס בין העמים ● היה פרופסור באוניברסיטת חיפה ולאחר מכן חבר כנסת, שגריר ישראל בפולין ונשיא מועצת יד ושם
|
|
יו"ר הכנסת ה-13, שבח וייס, שהיה מגדולי הדיפלומטים הלך לעולמו (3.2.23). בן 87 היה במותו. וייס נולד בבוריסלב שבפולין בשנת 1935, למשפחה פולנית-יהודית וחייו התאפיינו במחויבותו לשימור זיכרון השואה, וכן בקידום הפיוס בין העמים. הוא נולד למשפחה פולנית-יהודית ובמלחמת העולם השנייה ניצלה משפחתו מידי החיילים הגרמנים בעזרת משפחות אוקראיניות ופולניות. ניסיון זה הפך את וייס לתומך בלתי מעורער בהוכחת שיתוף הפעולה הפולני בשואה ותפקידם בהצלת יהודים. בראיון ל-Rzeczpospolita הפולני אמר וייס פעם: "כשאנשים בעולם שואלים אותי על ידוואבנה, אני מזכיר להם שהיו עוד אסמים באותה פולין. אסמים שבהם סיכנו פולנים את חייהם כדי לשמור על יהודים. אני בעצמי אדם שבא מרפת כזו". וייס התבטא גם נגד השימוש במונח "מחנות השמדה פולניים", כיוון שראה בו שקר ורשע. הוא טען שמלבד יהודים, נספו במחנות אלו גם מאות אלפי פולנים. בשנת 1947 עלה ארצה. הוא היה חבר כנסת משנת 1981 ולאחר מכן התמנה ליו"ר הכנסת. בשנת 2000 הוא זכה להכרה עולמית כנשיא מועצת יד ושם כאשר אירח את האפיפיור יוחנן פאולוס השני במהלך ביקורו ההיסטורי בירושלים. באותה שנה הוא מונה לשגריר ישראל בפולין, שם הפך לסמל לפיוס בין שני העמים. לאורך כל חייו היה וייס סופר פורה ובעל טור בכמה כלי תקשורת, ביניהם "רזצפוספוליטה". הוא גם זכה לכבוד במסדר הגבוה ביותר של פולין, מסדר הנשר הלבן, וכן בצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של פולין. בנוסף להישגיו המקצועיים, וייס היה אדם מלומד לעומק שדיבר עברית, יידיש, פולנית, רוסית ואנגלית. הוא היה פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. שבח וייס הותיר אחריו שני ילדים ונכדה. הוא יובא למנוחות ביום ראשון בשעה 14:30 בחלקת גדולי האומה בירושלים. - יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה ספד לו: "חייו ופועלו של שבח מעוררים השראה ומספרים חלק משמעותי בסיפור תקומתו של העם היהודי בארצו - הילד בן פחות מעשר שנים, שנרדף בידי הנאצים אך בשל היותו יהודי, כשאת חייו הצילו אנשים טובים שהסתירוהו פעם במרתף, פעם במחסן, פעם בביוב — שרד את זוועות השואה ועלה לישראל, כאן נבחר לכנסת והגיע במרוצת השנים לתפקיד יושב-ראש הכנסת. עם פרישתו מהחיים הפוליטיים, שבח זכה לסגור מעגל פעמיים: פעם אחת עת כיהן כשגריר ישראל בפולין, המדינה ממנה ברח בשל מכונת ההשמדה הנאצית, ופעם שניה, כשכיהן כיו״ר מועצת יד ושם, האמונה על זיכרון השואה והנצחתה. שבח הקדיש את חייו למדינת ישראל ולכנסת, מעוז הדמוקרטיה הישראלית. בשמי ובשם הכנסת, אני שולח תנחומים למשפחתו ולמוקיריו״.
- נשיא המדינה יצחק הרצוג: ״אבל על מותו של שורד השואה שהפך לפרופסור בעל שם עולמי, יו״ר מועצת יד ושם, שגריר ישראל בפולין ומנאמני תנועת העבודה. אוהב עמו ומדינתו אותה ייצג בגאון".
- ראש הממשלה בנימין נתניהו: "רעייתי שרה ואני מביעים צער עמוק על פטירתו של יו"ר הכנסת לשעבר שבח וייס. שבח היה נציג נאמן של שורדי השואה ושל עם ישראל".
|
| תאריך:
|
04/02/2023
|
|
|
עודכן:
|
04/02/2023
|
|
עידן יוסף
|
|
שבח וייס, יו"ר הכנסת לשעבר, מת בגיל 87
|
|
ממרחק הזמן הזיכרון מתעתע, החוויות מסתחררות בראשי ובנפשי כמו בקרוסלה, הכל מתערבל ומתערבב בתוכי לכדי עיסה אחת שעלי לנסות ולדלות ממנה את הפרטים החשובים. אבל מהם אותם פרטים 'חשובים'? האם הם חשובים בעיני ההיסטוריה? ואולי הם חשובים מבחינת התפקיד שהם מלאו ברצף האירועים בחיי? ואם חושבים על זה יותר לעומק, באותו הזמן שהם התרחשו, לרוב, לא ייחסתי להם חשיבות מיוחדת.
|
|
|
|
|
78 שנים לאחר מלחמת העולם השנייה נמלא ארון הספרים היהודי במדפים עמוסים של פרסומים רבי ערך. הם מכילים ספרי תיעוד וזכרונות, מחקרים אקדמאיים בנושאים לאומיים ואנושיים ופסיכולוגים, ופולמוס פנים-יהודי ובינלאומי בהם התרחבו הצער והכאב והדעת, ולעתים לוו לאחרונה גם בתחושה כי נגדשה הסאה. אך לא כן.
|
|
|
|
|
היכן היו הבלמים שאמורים היו להגן על הדמוקרטיה הגרמנית מפני הרודנות הנאצית? רפובליקת ויימאר התהדרה באחת החוקות הנאורות והמתקדמות ביותר בעולם. היא הבטיחה שוויון בפני החוק, חופש תנועה, חופש עיסוק, זכות הקניין, הגבלת זכויות הפרט תיעשה רק מכוח החוק, זכות לערער על מעצר, פרטיות מכתבים ושיחות טלפון, חופש הביטוי, זכות ההתכנסות, זכות ההתאגדות, בחירות חופשיות וחשאיות, זכות שווה למשרות ציבוריות, שירות המדינה משרת את הציבור כולו, חופש דת ואיסור אפליה מטעמי דת.
|
|
|
|
|
זה קרה ב-30 בינואר 1933, היום לפני 90 שנה. אדולף היטלר הושבע לקנצלר גרמניה. הדלפון יליד אוסטריה, שרק לפני תריסר שנים היה דמגוג אלמוני במינכן ולפני עשר שנים בלבד נכלא בשל נסיון הפיכה, ירש את כסאו של אוטו פון-ביסמרק. המפלגה הנאצית, חבורה של בריונים רצחניים ותמהונים הזויים, קיבלה את המפתחות למדינתם של יוהאן וולפגנג פון-גתה ופרידריך שילר. במילותיו של אלן בולוק, מן הביוגרפים החשובים של היטלר, "ביב השופכין עלה לשלטון".
|
|
|
|
|
הנחיה: השופט אליקים רובינשטיין, המשנה בדימוס לנשיאת בית המשפט העליון ומעורכי הספר
|
|
|
|
|
