בתי משפט ב-20 מדינות יכולים לבטל חוקים

בתי המשפט העליונים או בתי המשפט לחוקה ב-20 מדינות יכולים לפסול חוקים שמעבירים בתי המחוקקים. כך עולה מבדיקה שביצע מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשתו של יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן. הממצאים שומטים במידה רבה את הקרקע מתחת לטענותיהם של רוטמן ותומכי המהפכה המשפטית, ולפיה יכולתו של בג"ץ לפסול חוקים היא חריגה ולפיכך יש לבטל אותה או להגביל אותה בצורה משמעותית עד כדי ביטולה בפועל.

הבדיקה התמקדה רק בהליך פסילת חוקים - האם הוא אפשרי, בידי איזו ערכאה ומהו רוב השופטים הדרוש. היא לא עסקה באבחנות בין שיטות משפט ומשטר שונות, ולא עסקה בקיומם או אי-קיומם של מנגנונים אחרים להגבלת כוחם של הממשלה והפרלמנט. כמו-כן, אין בה אבחנה בין מדינות בהן הממשלה שולטת למעשה בפרלמנט, לבין מדינות בהן ההפרדה בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת שרירה וקיימת. בישראל אין מנגנוני בלימה אחרים (כגון חוקה, מגילת זכויות או שני בתי פרלמנט) והממשלה שולטת בפועל בכנסת.

כאמור, בחלק מן המדינות הסמכות היא בידי בית המשפט העליון (שלעיתים הוא גם ערכאת ערעור, כמו בישראל) ובחלקן - בידי בית משפט מיוחד לחוקה. סמכות הפסילה מצויה במדינות הבאות: אוסטריה, אוסטרליה, איטליה, אירלנד, אסטוניה, ארה"ב, בלגיה, גרמניה, הונגריה, יוון, לטביה, ליטא, נורבגיה, סלובקיה, ספרד, פולין, פורטוגל, צ'כיה, צרפת וקנדה.

בכמה מדינות אחרות יש בידי בתי המשפט סמכויות רכות יותר. בבריטניה ובניו-זילנד הם יכולים לקבוע שהחוק אינו תואם את החוקה (הכתובה או המקובלת) ולהחזירו לפרלמנט לדיון נוסף; בפועל, הפרלמנטים מתקנים את החוקים בהתאם לפסיקה. בפינלנד ובשבדיה יכול בית המשפט לקבוע שהחוק בו מדובר לא יחול במקרה הקונקרטי שהובא בפניו, אך לא לפסול אותו בצורה רוחבית. מבין 27 המדינות שנבדקו, רק בדנמרק, הולנד ושווייץ אין סמכות לבית המשפט סמכות לבטל חוקים - אם כי בראשונה היא מוכרת מכוח הפסיקה, בשנייה נבחנת החקיקה לאור נורמות בינלאומיות ובשלישית יכול בית המשפט העליון לבטל חוקים של הקנטונים.

רק בשמונה מן המדינות קיימת דרישה לגבי גודלו של המותב שידון בפסילת חוקים, ורק בצ'כיה נדרש רוב מיוחס מבין חברי המותב לפסילת חוק. לעומת זאת, בתשע מבין המדינות יש גם לבתי משפט בערכאות נמוכות יותר סמכות לבטל חוק או לא ליישם הוראה בו אם היא איננה חוקתית: אוסטרליה, אירלנד, ארה"ב, נורבגיה, ניו-זילנד, פורטוגל, פינלנד, קנדה ושבדיה.

יצוין, כי על-פי הצעותיהם של רוטמן ושר המשפטים, יריב לוין, בג"ץ לא יוכל כלל לפסול חוקי יסוד, ואילו פסילה של חוקים אחרים תחייב רוב של 12 מבין 15 השופטים (או פסילה פה אחד כדי למנוע התגברות עליה בידי הכנסת). השניים גם מציעים להעניק לכנסת את האפשרות לאשרר מחדש חוק שנפסק בידי בג"ץ (פסקת התגברות); בדיקה נפרדת של מרכז המחקר והמידע התייחסה למנגנון התגברות.

על-פי בדיקה זו, מנגנון התגברות קיים רק בקנדה, פינלנד ושתיים ממדינות אוסטרליה (ויקטוריה וקווינסלנד). בקנדה מאפשרת החוקה לפרלמנט, במגבלות מסוימות, לחוקק חוקים הגוברים על זכויות המוקנות בחוקה עצמה. בפינלנד יכול הפרלמנט להעביר חקיקה הסותרת באופן מהותי את החוקה, בהליך הזהה לזה של תיקון החוקה. בוויקטוריה וקווינסלנד מנגנון ההתגברות קבוע בחוקי זכויות האדם המדינתיים, והוא מאפשר לפרלמנט להצהיר שחקיקה מסוימת או חלק ממנה יהיו בתוקף גם אם אינם תואמים את מגילת זכויות האדם. יצוין, כי מדובר כאמור בארבעה מקרים בלבד בעולם ובהתגברות מוגבלת בהרבה (בהיקפה ובאופן קבלתה) מזו שמציעים לוין ורוטמן.