תקרית אלמוג כהן: יו"ר הכנסת אוסר פייסבוק לייב

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג-2022 של חבר הכנסת רון כץ. בהצעה תמכו 27 חברי כנסת, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לוועדת הכנסת אשר תקבע באיזו ועדה תידון ההצעה.

מוצע בה לקבוע שמעסיק לא יקבל לעבודה במוסד, כהגדרתו בהצעת החוק, בגיר שהורשע בעבירות תקיפה או התעללות המנויות בהצעת החוק כלפי ילד, שאותה ביצע בהיותו בגיר, וכן לא יעסיק מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ג-2023 של חבר הכנסת אחמד טיבי, אליה הוצמדה הצעה דומה של חבר הכנסת ישראל אייכלר. בהצעה תמכו 24 חברי כנסת, ללא מתנגדים, והיא תועבר לוועדת הכנסת שתכריע באיזו ועדה תידון ההצעה.

מוצע בה להגביל את האפשרות להטיל צו איסור יציאה מהארץ על חייב, כך שרשם ההוצאה לפועל לא יהיה רשאי להטיל צו כזה, אלא במקרים שקרן החוב בשיעור של 50,000 שקלים חדשים ומעלה, למעט במקרים שמדובר בחוב מזונות.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון - הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים), התשפ"ג-2022 של חבר הכנסת ניסים ואטורי, אליה הוצמדה הצעה דומה של חבר הכנסת אלי דלל. בהצעה תמכו 31 חברי כנסת אל מול 6 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

מוצע בה לקבוע כי רשות מקרקעי ישראל תקצה קרקע ללא תמורה לחיילים משוחררים לשם בניית בתי מגורים באזורי עדיפות לאומית.

על-פי המוצע בית המשפט לא מבטל את החוק אבל מביע את עמדתו והכנסת תחליט  ▪  "מבין את החששות מתרחיש קיצון ולכן נשק יום הדין יהיה פסילה אמיתית"  ▪  סגלוביץ': "רק בזכות פסילה כלשהי נמנע מצב בו המדינה תעמוד בפני טריבונל בינלאומי"

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג-2022 של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי כנסת. בהצעה תמכו 37 חברי כנסת אל מול 6 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

מוצע בה להסדיר הקמת מבני מגורים ומבנים חקלאיים בשטחי מרעה. בנוסף, מוצע שרשות המרעה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, באישור ועדה מקומית לתכנון ולבניה, תאשר הקמת מבנים כאמור, ויינתן היתר למבנה מגורים קיים שבו מתגוררת משפחתו של רועה, שהוקם עד יום 1 בינואר 2021, כפוף לעמידתו בתנאים לפי החוק המוצע.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ג-2022 של חבר הכנסת צביקה פוגל, אליה הוצמדה הצעה דומה של חברת הכנסת שרן השכל. בהצעה תמכו 42 חברי כנסת אל מול 7 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

מוצע בה לקבוע כי אסיר ביטחוני לא יהיה זכאי למימון המדינה לטיפול רפואי שמטרתו שיפור איכות חיים, לרבות טיפולים קוסמטיים ותרופות שאינן כלולות בסל הבריאות. עם זאת, השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר הביטחון, יהיה רשאי להתיר מימון עבור טיפול כאמור במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, והוא ידווח על היתרים אלו אחת לשנה לוועדה לביטחון לאומי.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי (של חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי הכנסת. בהצעה תמכו 62 חברי כנסת אל מול 53 מתנגדים, והיא תועבר לוועדת הכנסת שתקבע איזו ועדה תדון בהצעה.

מוצע בה לתקן את חוק-יסוד: הממשלה, כך שיובהר כי בית המשפט, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על מינויים של שרים וזהותם, מכל עילה שהיא, למעט לעניין תנאי הכשירות שקבע המכונן.
ח"כ אופיר כץ הציג את הצעתו: "כל שר בישראל ממונה על-ידי ראש הממשלה והממשלה בסיומו של משא-ומתן קואליציוני ולאחר מכן מאושר על-ידי הכנסת. המחוקק קבע מהם תנאי הכשירות של שר. המחוקק היה ברור באשר לשאלה כיצד שר מתמנה, אילו גורמים מפסיקים כהונת שר, ולמי נתון שיקול הדעת בעניינים אלו. אולם, נוצר מצב עם השנים בו הוחלף שיקול דעת ראש הממשלה והכנסת בשיקול דעת שופטי בית המשפט העליון.

הצעת חוק זו מבקשת להחזיר את סדרי ההתנהלות התקינים בעניין מינוי שרים. כל מינוי שר נתון לביקורת הכנסת שכן כדי להוציא את המינוי לפועל נדרש אישור הכנסת. הנחת הבסיס היא שהכנסת מייצגת את רצון העם הריבון והכנסת היא זו שמאשרת את הרכב הממשלה. מדובר בתיקון שמייצר את ההבחנה הנכונה ולא מאפשר כניסה של בית המשפט לשדה הפוליטי".

בשם הממשלה השיב שר המשפטים, ח"כ יריב לוין: "יש דברים שאינם שפיטים. הגישה לפיה הכל שפיט לא מוקבלת עליי, אני חושב שאסור לקבל אותה והיא בהרבה מובנים היפוכה של הדמוקרטיה. ההנחה היסודית בדמוקרטיה היא שהכרעות מתקבלות על-ידי העם בתהליך של בחירת נציגי הכנסת, הקמת ממשלה ובחירת בעלי תפקידים שנעשים ע"י הכנסת מכוח המנדט שקיבלו חבריה מהציבור.

"הנחה זו אינה יכולה לעלות בקנה אחד עם גישה שאומצה בבית המשפט העליון שהולכת ומתרחבת לפיה זכות המילה האחרונה אינה בבניין הזה אלא בבניין הסמוך של ביהמ"ש העליון. אנו רואים התערבות הולכת וגדלה בהחלטות של הכנסת על מינוי שרים ואישי ציבור בדרך של יצירת הלכות חדשות. יש להשיב את הדברים למקומם כפי שהיו בעבר וכפי שקיים ברוב המוחלט של מדינות המערב ולפיהן הנושא של בחירת שרים אינו נתון לביקורת שיפוטית".

ח"כ גדעון סער התנגד: "מטרת החוק הזה היא ליצור שטח הפקר בתחום המינויים. תכליתו היא לומר שבתחום הזה אין שלטון חוק ואין ביקורת שיפוטית. לפי ההצעה גם אם הממשלה פעלה בחוסר סמכות ומשיקולים זרים - בית המשפט לא יוכל להתערב. החוק נועד לקבוע כללים ואילו אתם מבקשים לקבוע שלממשלה לא יהיו כללים. הצעת החוק היא דוגמה לשימוש לרעה בסמכות הרשות המכוננת. זה שימוש נפשע בסמכות כה חשובה כדי לפתור בעיה אישית של אדם מסוים שבית המשפט קבע שאינו יכול לשמש כשר".

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג-2023 של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר וינון אזולאי, אליה הוצמדה הצעה דומה של חבר הכנסת ישראל אייכלר. בהצעה תמכו 58 חברי כנסת אל מול 43 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת הכנסת שתקבע איזו ועדה תדון בה לקראת הקריאה הראשונה.

מוצע בה לקבוע שלבתי הדין הרבניים תהיה סמכות בוררות בעניין אזרחי היכול לשמש נושא להסכם אם הצדדים הנוגעים בדבר הביעו את הסכמתם לכך. כחלק מהפעלת הסמכות רשאי בית הדין לדון ולפסוק לפי דין תורה.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון - הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג-2023 של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס, אליה הוצמדו הצעות דומות של חברי הכנסת יוסף טייב, אוריאל בוסו, ינון אזולאי וישראל אייכלר. בהצעה תמכו 60 חברי כנסת אל מול 49 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת הכנסת שתכריע איזו ועדה תדון בה.

מוצע בה לקבוע כי בתקופת חג הפסח לא יוכנס ולא יוחזק במוסד רפואי (למעט מוסד רפואי שלא מציג את עצמו ככשר) חמץ או כל מזון אחר אלא לפי הוראות מועצות הרבנות הראשית. מוצע לקבוע כי מנהל המוסד רשאי להסמיך עובד למניעת הכנסה או החזקה של מזון כאמור.

במהלך הדיון התפתחה מהומה במליאה, וחברי האופוזיציה קראו "בושה", גם בזמן ההצבעות. ח"כ דודי אמסלם שנשא דברים מעל הדוכן, הגיב לקריאות ואמר: "אתם יכולים להתפוצץ ולצרוח - כל עוד עם ישראל לא מחובר למסורת זו שאלה של זמן עד שהמדינה לא תתקיים. אתם בושה לעם ישראל".

בהצבעה טרומית בכנסת עברה הצעת חוק להקמת הרשות הלאומית למאבק בעוני. המטרה המרכזית של הקמת הרשות היא לצמצם את ממדי העוני בישראל ולהאבק בו. בין היתר על-ידי תיאום בין משרדי הממשלה השונים, לקיים הסברה, לקדם בקיאות בציבור בתכנון הכלכלי, לקיים מעקב ובקרה לגבי פעילות הממשלה בנושא ועוד. ח"כ עאידה תומא סלימאן: "העוני הוא תוצר של מדיניות כלכלית דורסנית, לאורך שנים אני נאבקת בנושא ואני מקווה שסוף-סוף המדינה תקח אחריות. הגיע הזמן שמיגור תופעת העוני יהפוך למדיניות".

ועדת הכספים דנה בבקשה לשינוי נהלי מימון מעונות ראש הממשלה  ▪  הדיון בוועדה הפך סוער תוך הטחת האשמות הדדיות וחברי כנסת הורחקו  ▪ היו"ר גפני הודיע על הפסקה: "נודיע על המשך הישיבה וההצבעה, יכול להיות שבהמשך היום"