"שגגה מצערת" - כך מגדירה המדינה את שכתבה המשטרה בשתי בקשות בפרשת הצוללות, בהן ייחסה לאבריאל בר-יוסף ולרעייתו עליזה בר-יוסף "הפצת חומרי תועבה בדמות קטין". הדברים כלולים בתגובתה של המדינה (26.2.23) לבקשתו של בר-יוסף לקבל את כל החומר שהוצג לבית המשפט כאשר נענה לבקשות אלו.
הבקשות בהן מדובר הוגשו במרס ואפריל 2017 לנשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז דאז,
עינת רון המנוחה. המשטרה ביקשה אישור לחדור לתיבות הדוא"ל של בני הזוג בחברת וואלה, וייחסה להם עבירה בה כלל לא נחשדו ואשר כלל לא נחקרה. סניגוריו של בר-יוסף טענו, כי נראה שמטרת הצווים הייתה לנסות להכשיר בדיעבד חומרי חקירה שהוצאו שלא כדין לאחר שתילת הרוגלה פגסוס במכשירי הטלפון של השניים, וזאת כאשר עליזה בר-יוסף מעולם לא הייתה חשודה בדבר.
כעת מבהירה הפרקליטות: "אין ולא הייתה ליחידה החוקרת טענה, כי היו חשדות כלשהם כלפי נאשם 6 [בר-יוסף] לביצוע עבירות הפצת חומרי תועבה, וממילא אין כל חומר שמבסס חשדות בעבירות אלו". לדבריה, בשל רגישות הנושא טיפלה רון בעצמה ברוב הבקשות להוצאת צווים בפרשת הצוללות, החל מדצמבר 2016. לכן, כאשר נענתה לבקשות במרס ואפריל 2017 - הייתה לה "היכרות מעמיקה ומתמשכת של מספר חודשים" עם החשדות.
עוד אומר הפרקליטות, כי בכל המקרים הציגו נציגי המשטרה בפני רון דוחות סודיים, אשר פירטו את הפרשה, החשדות והחשודים, באופן שהניח את דעתה ולכן אישרה את הבקשות. רון בחרה שלא לסמן את הדוחות הסודיים, ולכן הפרקליטות והמשטרה אינן יודעות לומר על מה בדיוק ביססה את החלטותיה כאשר נענתה לבקשות. נראה, כי למרות הטעות בשני הצווים בהם מדובר, רון נענתה להם "בהתאם לחומר רלוונטי אשר הניח את דעתה לטובת החלטותיה, ומצוי כולו בחומר החקירה". תגובת המדינה הוגשה באמצעות עוה"ד
טל תבור ועידו נולמן.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
