בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
רע"מ. הסכום הגדול ביותר והאיחור הארוך ביותר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
הסיעות הערביות איחרו בהעברת מיליונים לרשות המיסים
|
אנגלמן: העבירו באיחור של עד 3.5 שנים את המס בשיעור 25% אותו ניכו משכר עובדיהן בארבע מערכות הבחירות בשנים 2021-2019 ● קנס אותן על האיחור בהגשת דוחותיהן למשרדו
|
ארבע הסיעות הערביות בכנסת העבירו לרשות המיסים מיליוני שקלים באיחורים של חודשים רבים בארבע מערכות הבחירות בשנים 2021-2019 - קובע (22.5.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בהתייחסו להתנהלותן בשנים 2021-2020. אנגלמן קנס את בל"ד, חד"ש, תע"ל ורע"ם ב-295,000 שקל (שלילה של 5% מהמימון הממלכתי) בשל האיחור בהגשת הדוחות למשרדו. הדוחות מתייחסים לתקופת הבחירות לכנסת ה-24 ולתקופת כהונתה, וארבע סיעות אלו היו היחידות שהגישו אותם באיחור כך שהם לא נכללו בדוח של אנגלמן על חשבונות הסיעות באותן תקופות. שלילת המימון היא בהתאם למידת האיחור: 100,000 שקל מן המימון של חד"ש ורע"ם, 70,000 שקל מסיעת בל"ד ו-25,000 שקל מסיעת תע"ל. הסיעות היו חייבות לנכות 25% משכר פעיליהן ולהעבירם לרשות המיסים, אך עשו זאת באיחור ניכר. News1 מציין, כי מדובר לכאורה באיחורים המצדיקים צעדים מינהליים מצד רשות המיסים ואולי אף מעלים חשש לפלילים; אנגלמן לא אומר האם הרשות נקטה צעדים כלשהם בעקבות זאת. האיחורים עליהם מצביע אנגלמן: בל"ד העבירה 1.4 מיליון שקל באיחור של עד שנתיים וחצי; תע"ל - מיליון שקל באיחור של עד שנתיים וחצי; חד"ש - 2.6 מיליון שקל באיחור של עד שנתיים וחצי; ורע"ם - 3.9 מיליון שקל באיחור של עד 3.5 שנים.
|
תאריך:
|
22/05/2023
|
|
|
עודכן:
|
22/05/2023
|
|
איתמר לוין
|
הסיעות הערביות איחרו בהעברת מיליונים לרשות המיסים
|
|
בשנים 2024-2023 יגדל עוד יותר העומס בלשכות מרשם האוכלוסין, שכן בתקופה זו יפוג תוקפן של 3.6 מיליון תעודות זהות. לכן, מספר הפניות ללשכות יזנק ב-75% ויגיע ל-350,000 בחודש. המענה של הרשות - הצבת עמדות לשירות עצמי - הוא חלקי בלבד: הוא אינו מתאים ל-3.9 מיליון התושבים שיש להם תעודות זהות ודרכונים ישנים, ולא לקטינים בעלי תעודות ביומטריות. כך מתריע (10.5.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בשורה של דוחות בתחום הסייבר ומערכות המידע.
|
|
|
לפני 3 חודשים התקבלה החלטה של ביהמ"ש המחוזי בבקשה של תובע שדרש לקבל, במסגרת הליכי גילוי דוח ביקורת פנימית, אך סרב לאחר שראה שהדוח תומך בעמדת הנתבע, להכיר בו כראיה לאור הוראת סעיף 10 לחוק הביקורת הפנימית (קוחלני, 21.2.2023, News1). ביהמ"ש קבע אז, לאור מה שנראה כחוסר תום לב של המשיב, כי על-אף הוראת הקבילות (10(א) לחוק הביקורת הפנימית) ניתן יהיה לעשות "שימוש ראייתי עקיף" בדוח הביקורת. על-רקע החלטה זו הוגשה לביהמ"ש העליון בקשת רשות ערעור 1.
|
|
|
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן יפרסם (יום ג', 16.5.23) דוח על סיכוני הסייבר וליקויי האבטחה במערכות המידע. משרד המבקר בדק סוגיות שונות, והדוח מחולק לשבעה פרקים העוסקים בנושאים הבאים:
|
|
|
בין החודשים נובמבר 2021 עד יולי 2022 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת פיננסית על פעילותן של המועצות הדתיות. הבדיקה התמקדה במשרד לשירותי דת וביחסי הגומלין שלו עם המועצות בהיבט הפיננסי. דוח הביקורת גילה כי משנת 2018 חל גידול משמעותי ביתרת הכספים המצטברים של כלל המועצות הדתיות (מדובר על כ-427 מיליון עודפים מצטברים לשנת 2022 שמשמעותו עלייה של כ-73% בכספי היתרות) ובמקביל גילה הדוח עלייה משמעותית בחובות של הרשויות המקומיות למועצות הדתיות.
|
|
|
שלושה שבועות לאחר שהמרכז לניהול מדיניות ציבורית פרסם מחקר מקיף על חוק הביקורת הפנימית 1 (להלן - החוק) והצביע על הצורך בתיקון החוק (קוחלני וסייג, News1, 30.4.2023), פרסם ב-2.5.2023 מבקר המדינה דוח ביקורת מקיף על הביקורת הפנימית בשירות המדינה (דוח שנתי של מבקר המדינה - מאי 2023). זהו דוח חשוב שערך מבקר המדינה, ויש בו כדי להצביע על תרומתו וחשיבותו של מוסד מבקר המדינה, שכידוע היווה את הקטליזטור עוד ב-1952 להקמת מערך הביקורת הפנימית במשרדי ממשלה.
|
|
|
|