מערכות מיוחדות שיעבדו צילומי עצמים ברחוב לא יפגעו במפגינים

במהלך הדיון התייחסה עו"ד נירית להב קניזו ממשרד המשפטים לשאלת ח"כ ואליד אל הואשלה, האם יש כוונה לצלם אנשים שיוצאים להפגין ולאכיפת משמעת בהפגנות, ואמרה כי זו אינה תכלית הצבת המצלמה בהצעת חוק. המשטרה לא תוכל להציב מצלמה למטרה הזו (סדר ציבורי). עם זאת, ככל שתוצב מצלמה למניעת פשעים ובאזור צילום המצלמה מתקיימת הפגנה, ככל שלא צולמו עבירות שבוצעו כפי שמפורטות בהצעת חוק, לא ניתן יהיה לעשות שימוש טכנולוגי במידע שיש במערכת. "מדובר במערכות שמזהות עצמים שאינם בני אדם. הן פחות רלוונטיות להפגנות". עו"ד סנ"צ גלעד בהט ממשטרת ישראל הוסיף כי אין שימוש במצלמות לתכליות שאינן קבועות בהצעת החוק. עו"ד דבי גילד-חיו, מהאגודה לזכויות האזרח טענה כי כל מה שקשור לביטחון הציבור והמדינה נתון לפרשנות ועלול לסכן את חופש הביטוי והזכות למחאה של אזרחי ישראל ."אם זו לא הכוונה, אז שהוועדה תכניס הסתייגות - שצריכה להיות זהירות מיוחדת בכל הקשור לפגיעה בחופש ביטוי והפגנה. תכתבו מראש שזו לא הכוונה שלכם, כדי שבית משפט לא יכתוב את זה".

עו"ד עידו בן יצחק, יועמ"ש לוועדה, הגיב ואמר כי נושא ההפגנות וחופש הביטוי מעלה שאלות כבדות משקל. "אנחנו מדברים על לוחיות-רישוי ולא על זיהוי פנים. אדם שנוסע בשדרות שאול המלך, לא בהכרח מגיע או לא מגיע לרחוב קפלן, יש עוד מקומות רבים שהוא יכול להגיע אליהם". יו״ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל הוסיף כי המטרה אינה לצלם את ההפגנה. "לא אתן לזה לקרות, אבל אם המצלמה תקלוט אדם שעבר עבירה מהמפורטות בחוק ותסייע להעמיד אותו לדין - אשמח שזה יקרה".

בנושא שימוש במאגר הנשמר והדרישה שעלתה בדיון כי לשימוש בו יידרש פיקוח של בית משפט, ציין סנ"צ בהט, כי בשנת 2022 כ-13,600 תעודות עובד ציבור (ראיות מהמערכת בחקירת עבירות חמורות) הוצאו מהמסגרת הזו בעבירות החמורות. כתב אישום בעבירות ניסיון המתה הוגש נגד כ-101 מעורבים וישנם 45 תיקים כראיה מכרעת של המערכת הזו בלבד. "אלה היקפים רחבים. אין תוחלת לרוץ בכל אירוע כזה לבקש צו מבית משפט, ויש פה השלכה בעייתית על היכולת של המשטרה לתפקד". נציגת יועמ"ש לשירות הביטחון הכללי (שב"כ) אמרה כי הסייגים שנקבעו לתכליות השימוש - דיווחים לכנסת, תקנות המידע - מאזנים לטעמנו את השימושים שנקבעו בהצעת החוק. "המערכת חיונית ונדרשת לצורך סיכול טרור, ויהיה קשה לבצע זאת כאשר יש צורך לבקש צו מבית המשפט לכל פעולה מהמאגר".

עו"ד ניר גרסון מהרשות להגנת הפרטיות: "אפשר לערוך אבחנה אחרת - לא לפי זמן אמת, אלא לפי מטרות השימוש שיידרש צו לשימושים חורגים ממטרות ההצבה". עו"ד חנית אברהם בכר מהנהלת בתי המשפט, ציינה כי הוספת הצווים היא הוספת עומס של 20 אלף בקשות בשנה, כאשר ההערכה התקציבית היא עלות כוללת של 3 מיליון ש"ח. היא הדגישה כי בתי המשפט אינם חותמת גומי והצווים יידרשו לבחינה.

יו"ר הוועדה פוגל אמר לסיכום כי נעשתה עבודה והושקעה מחשבה רבה מאוד על ניסוח החוק ומצד כל מי שהביע את דעתו עליו. "אנחנו מאשרים חוק שיאפשר להפעיל מערכות צילום מיוחדות שיצילו חיים ויסייעו למנוע ולסכל פשעים וטרור, ואני נותן את ידי להצעה מתוך חשיבותה. הזכות והחובה שלנו לאפשר את חופש זכויות הפרט לא עומדת בפני הזכות לחיות וליהנות משגרת חיים נורמלית, ואני חושב שהמערכות הללו מאפשרות את זה בסופו של דבר. עשינו עוד משהו חשוב למען מדינת ישראל". לאחר דחיית ההסתייגויות והצבעה, אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.