Buy Back ללא אישור בית המשפט: הקלה משמעותית לחברות ישראליות

עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועמ"ש, משפט כלכלי: "אנחנו עסוקים במעגל הכלכלי של המלחמה והשפעותיה ומנסים לעודד ולפתח את שוק ההון הישראלי. אחד הדברים שנתנו להם תעדוף הוא התיקון המונח על שולחן הוועדה. חברות שהתאגדו בישראל כפופות לחוק הישראלי אך המחוקק הכיר בכך שלעיתים יש לעשות התאמות לחברות הנסחרות בבורסות זרות למניעה של כפילויות בדין הדין הישראלי לבין דין הבורסה הזרה ובין היתר הותקנו התקנות להקלות לחברות הנסחרות בחו"ל ולחברות דואליות הנסחרות בארץ ובחו"ל.

"התכלית הראשונה היא חיזוק ההלימה בין הדינים החלים בארץ ובחו"ל - הרבה פעמים החברות הישראליות מתחרות ישירות של החברות הזרות ואנחנו רוצים להקל עליהן בנקודות שעלו מהשטח לאורך שנים. מספר דוגמאות- ההקלה הראשונה נוגעת להליך מסוג רכישה עצמית - Buy back חברה שרוכשת את מניותיה ולא מקיימת את מבחן הרווח. במקרה זה אנחנו מבקשים להפוך את ברירת המחדל לפיה היום נדרש למהלך כזה אישור בית המשפט. זהו כלי שמאוד מקובל בשוק האמריקני שבו נסחר הרוב המכריע של החברות ובו לא נדרש האישור. הבקשה הנדרשת לבית המשפט עם המתנה לאישור זה דבר המכביד על החברות ולכן הצענו הקלה שברירת המחדל תתהפך וחברות חו"ל וחברות דואליות יוכלו לקבל החלטה על buy back בלי בית המשפט אלא רק תוך יידוע הנושים העיקריים ורק אם תוגש התנגדות של נושה, תידרש החברה להגיש בקשה לבית המשפט.

"הקלה נוספת היא על שיעור האחזקות הדרוש לאפשרות לכלול מועמד לדירקטוריון האסיפה הכללית או האחוז הדרוש לכינוס האסיפה הכללית. היום החוק קובע שמי שמחזיק 1% רשאי להציע נושאים לסדר יום האסיפה הכללית שאחד מהם הוא הצעת מועמד לדירקטוריון וכיום הרף המקובל לכך במרבית המדינות הוא של 5%. מתן גישה לבעלי אחזקות נמוכות עלול להקל על מהלכי השתלטות עוינת, במיוחד בסביבה של השווקים בחו"ל והשוק האמריקני, שם מבנה האחזקות מבוזר, ללא בעל שליטה מוחלט, ויש סיכון גבוה יותר להשתלטות עוינת כלפי חברות ישראליות. באופן דומה אנחנו מציעים להעלות את הרף הדרוש לכינוס אסיפה כללית מ-5% ל-10%. בארה"ב אין זכות חוקית לבעלי מניות לכנס אסיפה ורואים בפועל שימוש בכלי ע"י אקטיביסטים נגד חברות ישראליות. ההקלות האלו נחוצות לחברות בשוק מבוזר עם פעילות אקטיביסטים.

"התכלית השנייה של התקנות ממוקדת בחברות הדואליות כשהמטרה היא לעודד רישום כפול כדי לשמר את החברות המקומיות שלא יימחקו מהמסחר בארץ וגם מקווים לעודד חברות נוספות שהתאגדו בישראל ורשומות למסחר רק בחו"ל לשקול הירשמות למסחר בארץ ולכן מבקשים ליישר קו בין החברות כך שכלל ההקלות יחולו אחיד על חברות חו"ל והחברות הדואליות. זו אינה תכלית טריוויאלית כי מרבית המשקיעים בחברות חו"ל הם משקיעים זרים בבורסה זרה ולכן האינטרס שלנו כמחוקק להתערב פחות כי הבורסה המקומית אחראית לשמור על המשקיעים באותה בורסה. לעומת זאת, בחברות הדואליות יש הרבה משקיעים ישראלים ואנחנו רואים חשיבות בהגנה עליהם. בנוסף, לצד הדואליות יש חברות ישראליות שאינן דואליות ולא ייהנו מההקלות. למרות זאת יש מקום לקבוע את ההקלות באופן אחיד. ההנחה שלנו היא שחברה דואלית נתקלת באותם אתגרים של חברות חו"ל מבחינת דיני השוק, אקו-סיסטם, אופי המשקיעים, אופי המתחרות ועוד ולכן נדרשות אותן הגנות נוספות מפני השתלטות עוינת ועוד. יחד עם הרשות לני"ע אנחנו רואים חשיבות לפיתוח ההון ועידוד רישום כפול ואחת הדרכים היא למנוע פערים מבחינת הרגולציה לעומת חברות חו"ל.

"תכליות התקנות נכונות בעינינו תמיד ולכן השיח על ההקלות החל הרבה לפני המלחמה אך ההקשר הנוכחי יוצר תמריץ והצדקה לטפל בהן דווקא עכשיו גם ביישור מגרש המשחקים. לחברות הישראליות נוספה פרמיית סיכון בעקבות המלחמה כקושי נוסף מול המתחרות בשווקים הזרים ואם הייתה הצדקה לטפל במקומות שבהם זה יוצר להן נחיתות רגולטורית אל מול המתחרות, זה נכון ביתר שאת בעת הזו", דברי לוין.

היו"ר ח"כ שמחה רוטמן: "המערכה של ישראל היא לא רק צבאית אלא גם כלכלית ולכן הוועדה מחויבת לנושאים אלו דווקא במהלך הלחימה. עידוד רישום כפול עלול לפעול גם לצד השני. אם לא מגבילים את ההקלות רק לבורסות שבהן יש שוק מבוזר ונותנים את ההטבה לכל חברה דואלית, חברה שמעוניינת לקבל את ההקלות הרגולטוריות והפטורים, תירשם בבורסה שיותר קל להירשם אליה ותקבל אוטומטית את כל ההקלות והבונוסים הרגולטוריים, שתוכננו מתוך הנחת מוצא שהנאסד"ק אטרקטיבי, והשאלה אם לא צריך לייחד את ההקלות לשווקים מסוימים".

ח"כ אורית פרקש הכהן: "על המדינה לשחרר כמה שיותר ולהקל על חסמים ביחס לחברות הללו. כשרת החדשנות לשעבר מצאתי שיש הרבה דברים הקשורים להשוואת כללי מגרש המשחקים ולכן חשוב מאוד שהוועדה מוצאת את הזמן לקדם את התקנות. תעשיית ההייטק חובה קשיים והחובה שלנו היא להקל כמה שיותר מהר כדי שלא ינצלו את התקופה הזו לפגוע בתעשיה".

עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"שית איגוד החרבות הציבוריות: "נכון לעודד את השוק המקומי, אך לא נכון להותיר את החברות שנסחרות רק בישראל מחוץ לתקנות. הדין הזר לגבי הרף הנדרש לכינוס דירקטוריון ועוד - אמירה שהדין החיצוני הזר חל יותר ביחס לישראל היא אמירה מהותית והמלחמה פוגעת גם בחברות הנסחרות רק בישראל ולכן הרציונל חל גם לגביהן. אם מהותית משרד המשפטים סבור שיש קושי יחסי אל מול מצב בחו"ל, במסגרת התיקונים הבאים יש להחיל את ההקלות גם לחברות הנסחרות בישראל בלבד. יש רציונל שלא חל בחו"ל אלא רק בישראל וזו דומיננטיות הגופים המוסדיים, שהפכו בעלי השליטה החדשים. הכוונה להגביל או להצר את צעדיהם נעשית הרבה יותר בחו"ל. בחוק החברות האמריקני יש חובות דיווח על מוסדי אקטיביסט שאין בארץ. החברות הישראליות שנסחרות רק בארץ עומדות בנושא הזה בפיגור ואנחנו אומרים - עניי עירך קודמים".

עו"ד מיכל שריג כדורי, חברת ויקס: "החודשים האחרונים מאוד מקשים על חברות ההייטק חברות הצמיחה הגדולות והמגרש הלא מאוזן הופך יותר ויותר מורגש. שימוש בכלי ה-Buy back והמגבלות להפעילו כאן משפיעים עלינו ברמת הימים ולכן הנושאים הספציפיים שהועלו בתקנות דחופים וחשובים לנו ויהפכו את ההתמודדות שלנו בחודשים האחרונים לפחות להתמודדות בכלים שווים יותר לחברות בחו"ל ששם נמצאת התחרות שלנו. עלינו לפעול באותם כלים של המתחרים. הפער היום מורגש והופך קשה מיום ליום נוכח המלחמה, בטח באקטיביזם".

עו"ד אלה תמיר שלמה, לובי 99: "חשוב להזכיר שתכלית התקנות היא לאפשר לחברות שהתאגדו בישראל הקלות ופטורים בחוק החברות כאשר הדין הזר החל עליהן מעניק הגנות דומות או חזקות יותר מאשר בשוק המקומי. חלק מהתיקונים פוגעים באותם בעלי מניות מהציבור במקומות שהדין הזר לא מציע הגנות דומות או חזקות. אנחנו מוטרדים מיחידים המשקיעים בבורסה וכן בעלי מניות שאינם בעלי שליטה או חזקים. ההצעה להחיל את התקנות על חברות שלא נסחרות בישראל מדאיגה מאוד. לא מדובר רק על חברות הייטק. ההצעות אינן חדשות. מניית הבורסה היא בשיא של כל הזמנים ולא רואים ירידה בהיקפי המסחר. מספר ההנפקות בבורסה לא קשור לתקנות. אם מציעים הקלות ופוגעים בהגנות שחוק החברות מעניק לבעלי מניות צריך הצדקות מאוד משמעותיות. לא מובאת הצדקה משכנעת כאשר ההקלות שניתנות לא מהוות נטל כבד על החברות".

רון קליין מרשות ניירות הערך: "התופעה שחברות עוברות מעבר לים לבורסות זרות היא לא תופעה שרק ישראל סובלת ממנה אך ברמת נתונים אבסולוטית ישראל היא חלוצה, היצואנית השנייה בגודלה של חברות לבורסות ארה"ב, מיד אחרי סין ולפני קנדה, יש לנו מעל 100 חברות שנסחרות בארה"ב, תופעה שהחלה עוד בשנות ה- ובשנים האחרונות זה התגבר כסטרטאפ ניישן של חברות המחפשות להיות גלובליות. זו תופעה שיותר מאפיינת את הכלכלה ושוק ההון הישראלי. ההסדר שעשינו מאוד מוצלח- החברות הדואליות מהוות 40-30 אחוז משוק ההון, 40% מהמדדים המובילים, אחוזים דומים במחזורי המסחר בבורסה והן חלק אינטגרלי בשוק ההון וההסדר הזה שלימים נהיה מוצלח, ראינו אותו מיושם גם בשווקים אחרים. הבורסה באוסטרליה עושה מהלך דומה ומטבע הדברים מדינות שיותר ייטו להכיר בדינים של מדינות אחרות יהיו מדינות יותר קטנות שמחפשות למשוך אליהן. ישראל צריכה לעשות יותר מאמצים רגולטוריים כדי לייצר אקו-סיסטם שימשוך חברות פנימה".

פרופ' אסף חמדני: "יש מקום להקל איפה שאפשר להצביע על כפילות רגולציה או רגולציה שאין בגינה עלות המושתת על החברות. לעומת זאת, אין מקום לכרסם בהסדרים מהותיים של ממשל תאגידי. כשהתקנות מנסות להקל אבל למעשה לכרסם בהסדרים המהותיים יש בעיה של חוסר סמכות של השר נוכח התכלית שהתקנות אמורות ליישם והבעיה השנייה היא נושא ההפליה. יש קבוצה גדולה של חברות ישראליות הרשומות רק בת"א שלא ייהנו מההקלות ונוצרת הפליה בשאלות יסוד. הנימוק שצוין לכך ששואפים להלימה לדין החל בחו"ל חל חלקית בלבד. אין ציפייה בקרב השחקנים להלימה מלאה בנוגע לחוק החברות. דוגמה אחת לקושי היא של רכישה חוזרת Buy back. נכון לתקן את חוק החברות ולהקל את ההסדרים על רכישה חוזרת אך אין מקום לתיקון מפלה רק ביחס לרישום הזר או הכפול. מציע שנשאל לגבי כל תקנה אם מדובר בכפל רגולציה או רגולציה שונה מהותית לעומת תקנה שהיא החלטת מדיניות של המחוקק שלגביה לא נכון להקל רק על קבוצה אחת”.