חוק הגיוס: בג"ץ הקפיא את התמיכות לישיבות

בית המשפט העליון מקפיא מיידית את התמיכה הניתנת לישיבות כנגד תלמידים שלא קיבלו פטור מגיוס. ממלא-מקום הנשיא, עוזי פוגלמן, והשופטים יצחק עמית ונעם סולברג הוציאו (28.3.24) צו ביניים אשר ייכנס לתוקפו בשבוע הבא (1.4.24), עם פקיעת תוקפה של החלטת הממשלה על הימנעות מגיוס החרדים. במקביל, מאפשר בג"ץ למדינה להגיש עד סוף חודש אפריל תצהיר משלים - הן בנוגע להשלמת הטיפול בסוגיה (כפי שביקש ראש הממשלה, בנימין נתניהו) והן בנוגע להיערכות המעשית לגיוס החרדים (כפי שביקשה היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה).

ההחלטה בנוגע לתמיכות מבוססת על עמדתה של מיארה, שהוגשה היום לבג"ץ. השופטים אומרים: "בשים לב, בין היתר, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה בדבר אי-חוקיות העברת כספי התמיכות לאחר מועד זה, ובהעדר מקור סמכות לכאורי להמשך התקצוב, לא ראינו להורות על הוראת מעבר". עם זאת, מוסדות אשר צו הביניים ישפיע על עמידתם בתנאי הסף לעצם קבלת כספי התמיכה (משום שמספר תלמידיהם יירד מתחת למינימום), ימשיכו לקבל כספי תמיכה עבור תלמידים שלא אמורים היו להתגייס, וזאת עד סוף שנת הלימודים הנוכחית בישיבות (9.8.2024).

כאמור, לפני כן ביקש נתניהו מבג"ץ ארכה של חודש כדי להשלים את הטיפול בסוגיה. עמדתו מובאת בנספח לעמדתה של מיארה, אשר לפיה יש להיערך לגיוס החרדים מהשבוע הבא ולהפסיק את ההקצבות לישיבות לאחר תקופת מעבר. השופטים קבעו, כי הדיון הסופי בעתירות יתקיים בחודש מאי בפני הרכב של תשעה שופטים.

נתניהו: אלו ש"תורתם אומנותם" יוכלו ללמוד תורה

לדברי נתניהו, מדובר ב"נושא חשוב מאין כמוהו לחברה הישראלית ולעתידה" ובכוונת ממשלתו לפתור אותו. הוא מזכיר, כי ביוני שעבר היא החליטה להסדירו בתוך תשעה חודשים, אלא ששלושה חודשים לאחר מכן פרצה מלחמת חרבות ברזל. "עשינו מאמץ עצום, גם תוך כדי המלחמה, להביא לפתרון סוגיה חשובה זו. העיקרון שמנחה אותנו הוא לנסות להגיע להסדר שיתבסס על הסכמה שתבטיח את הצלחתו, זאת לאחר שכבר הוכח בעבר שגיוס ללא הסדר מוסכם השיג דווקא תוצאה הפוכה.

"בשבועות האחרונים השקענו מאמץ אינטנסיבי לגבש את ההסדר הדרוש - ואכן הושגה התקדמות ניכרת, אם כי המלאכה טרם הושלמה. נדרש עוד פרק זמן קצר לגיבוש סופי של ההסדר, להשלמת עבודת המטה המקצועית, לקביעת המסלולים והמסגרות שיאפשרו למתגייסים לשמור על אורח חייהם במהלך שירותם, ולהבטיח שאלו ש'תורתם אומנותם' יוכלו ללמוד תורה". לאור זאת, כאמור, מבקש נתניהו ארכה של חודש.

יצוין, כי דבריו של נתניהו מנוגדים לכל הפרסומים עד כה ולפיהם המגעים נקלעו למבוי סתום בשל סירוב החרדים למכסות גיוס ולסנקציות על מי שלא יתגייס, לצד דרישות של כמה רבנים מובילים להימנע מגיוס בכלל. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה), אמר היום בביקור בטבריה: "אני מברך את החיילים שמסכנים את נפשם בעזה וכאן בגבול הצפון ואני מתפלל עִם כל עם ישראל שיחזרו הביתה בריאים ושלמים, אבל בלי לומדי תורה אין לנו עתיד ולכן צריך לשמר אותם בכל הכוח האפשרי. בלי לומדי התורה אין לנו זכות קיום בארץ הזאת. אחרי 2,000 שנות גלות עם ישראל חזר להיות עם יהודי בארצו, וזה בזכות לומדי התורה שממשיכים את המסורת".

ב"תמצית עמדת ראש הממשלה", אותה הכין ככל הנראה מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, נאמר שאין בסיס לעמדתה של מיארה ולפיה יש לגייס את כל החרדים שקיבלו דחייה, אלא יש להותיר את ההחלטה בידי צה"ל כגורם המקצועי. גם עמדתה של מיארה בנושא התמיכות אינה מקובלת על נתניהו, ולדעתו אין מקום למנוע אותן כל עוד לא הוצא צו גיוס פרטני לכל תלמיד. לחלופין מבקש נתניהו לקבוע, שתקופת המעבר לכל המוסדות תהיה עד תום שנת הלימודים הנוכחית.

מיארה: שתי תקופות מעבר בנות כמה חודשים

תגובתה של מיארה דומה בעיקרה לטיוטה שפורסמה אמש ושאליה קיבלה היום את התייחסות משרד ראש הממשלה, מערכת הביטחון ויתר הגורמים הרלוונטיים (הליך שגרם לכך שהתגובה הוגשה 18 שעות לאחר המועד האחרון, ולאחר שמיארה למעשה העמידה את בג"ץ בפני עובדה בכך נטלה לעצמה ארכות של ארבע שעות).

מיארה מזכירה, כי על פסיקת בג"ץ - ניתן לפטור את החרדים מגיוס רק בחקיקה ראשית. "בהעדרה של מסגרת נורמטיבית להימנעות מגיוסם של תלמידי הישיבות החל מיום 1.4.2024, אין בסיס לפטור גורף לתלמידים אלו; על כן, על רשויות הגיוס יהיה לקבל החלטות פרטניות בעניינם של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים" שקיבלו עד כה את הדחייה "ולפעול בעניין גיוסם, על-פי דין".

מיארה מוסיפה: "נכון למועד הגשת כתב תשובה זה, לא הוצג לייעוץ המשפטי לממשלה מתווה חקיקה קונקרטי, הנתמך בתשתית עובדתית -מקצועית ושיש בו כדי לעמוד באמות המידה החוקתיות. על כן, אין באפשרות הייעוץ המשפטי לממשלה להציג בפני בית המשפט הנכבד לוחות זמנים לחקיקה כזו".

בנוגע לתמיכה בישיבות מציינת מיארה, כי זו קשורה לקיומה של מסגרת חוקית לדחיית השירות. לכן, "בהעדר בסיס נורמטיבי החל מיום 1.4.2024 לאי גיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים, לא תקום עוד סמכות להעברת כספי תמיכות למוסדות תורניים, בגין תלמידים המיועדים לשירות ביטחון הלומדים במוסדות אלו שאינם אוחזים בצו דחיית שירות שטרם פקע.

"...הממשלה אינה רשאית להפר את הוראות חוק שירות ביטחון ולהימנע באופן גורף מגיוס של מלש"בים [מיועדים לשירות ביטחון] חרדים בהעדר סמכות מפורשת לעשות כן. כפועל יוצא, היא גם אינה מוסמכת לממן את הפעילות של אותם מלש"בים, החותרת תחת חובת הממשלה לגייסם".

לצד זאת, כאמור, מיארה מציעה תקופת מעבר קצרה בה יימשך מימון הישיבות והיא מבחינה בין שתי תקופות כאלה. לדעתה, יש להמשיך את המימון עד תום שנת הלימודים הנוכחית עבור תלמידי הישיבות המיועדים לשירות ביטחון שהמוסדות קיבלו עבורם תמיכה עד כה (לא נאמר האם הכוונה עד 30 ביוני כמקובל במערכת החינוך הכללית או עד תחילת השנה הבאה ב-1 בספטמבר; או שמא עד לאחר תשעה באב כמקובל בישיבות, השנה ב-13.8.24, או עד תחילתה בראש חודש אלול, השנה ב-4.9.24). כאמור, בג"ץ נמנע מתקופת מעבר כזו.

תקופה שנייה תהיה עבור "מוסדות שבעקבות צו הביניים לא יעמדו בתנאי הסף הקבועים במבחני התמיכה למספר תלמידים מינימלי במוסד נתמך". הללו יקבלו בתקופת המעבר תמיכות רק כנגד התלמידים שאינם אמורים להיקרא לשירות, וכך יוכלו להיערך לקראת שנת הלימודים הבאה - בה כנראה לא יהיו זכאים לתמיכה, בשל מספר תלמידים נמוך מדי. כאמור, בג"ץ אישר תקופת מעבר כזו.